האישה הייתה בדרך לרכבה כשנתקלה בשקע בכביש. כתוצאה מכך היא שברה את כף רגלה ונפגעה גם בברך ובכתף. השופטת: "מפגע באחריות העירייה"
בת 65 שנתקלה בבור בכביש ונפלה ברמת גן תקבל פיצויים והוצאות בסך כ-150 אלף שקל – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. האישה טענה בין היתר שבגלל התאונה האיבדה את מקומה ברשימת המועמדים להשתלת ריאות, דבר העלול לקצר את חייה. השופטת ויג'דאן חליחל קבעה שהאחריות לתאונה רובצת כמעט במלואה על העירייה, ומכאן שעליה לפצות את האישה על נזקיה.
התאונה התרחשה לפני כשלוש שנים בשעת ערב, מיד לאחר שהתובעת (65) ירדה ממדרכה כלשהי ברמת גן על מנת לחצות את הכביש לכיוון הרכב שלה. ואולם לטענתה, בדיוק כשהניחה את רגלה על הכביש היא נתקלה בבור עמוק הסמוך לשפת המדרכה. כתוצאה מכך הובהלה האישה לבית החולים, שם אובחן אצלה שבר בכף הרגל, וכן חבלות בברך ובכתף.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים טענה האישה שהאחריות לתאונה ולפצעיה מוטלת כל כולה על העירייה. בתוך כך סיפרה התובעת שמאז התאונה היא מרותקת לבית, מתקשה לזוז ונאלצת להתנייד באמצעות כיסא גלגלים והליכון. היא הוסיפה כי לפני התאונה סבלה ממחלת ריאות ואף הייתה מועמדת להשתלה, אלא שבגלל הפציעה התהליך הופסק והיא איבדה את מקומה ברשימת המועמדים - דבר שעלול לטענתה לקצר את חייה.
מנגד טענה העירייה שמדובר בתאונה בלתי נמנעת שאי אפשר היה לצפות אותה מראש, ומכאן שאין להטיל עליה את האחריות. לשיטת העירייה, היה על האישה לשים לב לאן היא הולכת ומשלא עשתה כן – מדובר ב'נפילה סתם' שהעירייה אינה צריכה לפצות בגינה.
"רחוב עתיר מפגעים"
השופטת חליחל האמינה לתיאור התאונה כפי שהובא על ידי התובעת. היא התרשמה שהאישה אכן נפגעה בעת שנתקלה בבור בעומק 7 ס"מ אשר נפער בכביש בעת שירדה מהמדרכה, בשעת ערב ובהעדר תאורה כשהיה קשה להבחין במפגע.
התובעת הציגה את דו"ח מוקד העירייה וטענה כי מסתמן ממנו שהרחוב בו אירעה התאונה הינו עתיר מפגעים. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי באי טיפולה בבור – הפרה העירייה את חובתה כלפי התובעת. "הגם שנתתי דעתי לכך שרשות מקומית אינה יכולה למנוע את כלל הנזקים הבלתי צפויים שעשויים להיווצר בתחומה או לדאוג שכל פינה וקטע ברחוב יהיו מוארים", כתבה, "נסיבות מקרה זה, בהן נתקלה התובעת בבור שנפער בכביש בצמוד למדרכה בעת שהמקום לא היה מואר, מציגות את העובדה לפיה הפרה העירייה את חובתה".
בתוך כך קיבלה השופטת את עמדת התביעה לפיה הבור מהווה מפגע לכל דבר ועניין, שחייב היה להיות מטופל באמצעות פעולות תיקון או אכיפה מטעם העירייה, עוד לפני התרחשות התאונה. זאת, במיוחד לאור הדוחות שהוגשו לתיק, לפיהם היו תלונות דומות באותו מקום שבו התרחשה התאונה. משלא הוכחו פעולות כאלה, קבעה השופטת, הרי שקמה אחריותה של העירייה.
לצד זאת השופטת ייחסה לתובעת 15% מהאחריות לתאונה כאשם תורם. היא קבעה כי נוכח העלטה ששררה במקום היה על התובעת לנקוט משנה זהירות בעת הליכתה, במיוחד לאור טענתה שמדובר ברחוב שהוא "חור אחד גדול", המוכר לה היטב בהיותו סמוך לבית אחותה.
לאחר ניכוי האשם התורם קבעה השופטת שהעירייה תפצה את הולכת הרגל ב-122,400 שקל עבור נזקיה השונים, כגון עזרת הזולת וכאב וסבל. עוד נקבע שהעירייה תישא בשכ"ט עו"ד האישה, בסך 28,640 שקל, וכן תשלם לה הוצאות משפט.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אורן דטל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.