המריבה הייתה על חוב. בעל החנות הותקף באכזריות בידי הלקוח, שאיבד את עשתונותיו וחבט בו בכל איברי הגוף. למרות הודאתו במעשים, בית המשפט הפלילי נמנע מהרשעה. בהליך הנזיקי נקבע שבעל החנות גם הוא אשם באירועים במידה מסוימת ולאחר הפחתת אשם תורם נפסקו לו פיצויים של כ-24 אלף שקל.
בעל חנות לציוד משרדי באילת סיפק לבעל מוסך שירותים במשך מספר שנים שבמהלכן ניהלו קשר תקין. באחד הימים בשנת 2009 הגיע האיש לתקן מדפסת במשרדי המוסך. לאחר שסיים מצא את בעל המוסך עסוק בצביעת רכב, אך בו ברגע הוא החל לדרוש ממנו לשלם לו חוב מן העבר.
לייעוץ בענייני נזיקין:
עו"ד דיני נזיקין
בעל המוסך סירב להתייחס והמשיך בשלו. האיש לא נותר חייב, לקח את המדפסת מהמוסך ויצא מהמקום. בהמשך אותו יום הגיע בעל המוסך לחנות שבקניון אילת ודרש את המדפסת שלו בחזרה. בעל החנות סירב, והלקוח המתוסכל איבד את עשתונותיו והיכה אותו באגרופים ובבעיטות בכל גופו.
הוא הודה בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, וב-2011 ניתן נגדו פסק דין ללא הרשעה. ביהמ"ש הטיל עליו שירות לתועלת הציבור בהיקף 80 שעות וכתב התחייבות בסך 3,000 שקל להימנע מלחזור על עבירה דומה.
לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, הגיש בעל החנות תביעה נגד התוקף בבימ"ש השלום באילת בה דרש פיצויים בסך 300,000 שקל, וצירף דיסק ממצלמת האבטחה בו מתועד האירוע. מעבר לכאב והסבל, נגרמו לו לטענתו נזקים רבים – נזק למוצרים בחנות, פגיעה בכבוד ובמוניטין, לשון הרע ואובדן ימי עבודה.
בנוסף, הוא ביקש לחייב את הנתבע גם בפיצויים כעונש.
הנתבע לא חלק על העובדות אלא טען שהתנהגות התובע היא שגרמה לאירוע. לדבריו, הוא לא התעלם מדרישת החוב אלא היה עסוק בצביעה מסובכת ולא יכול היה לדון עם התובע ולכן אמר לו שידבר איתו כשיסיים.
הוא המשיך וסיפר כי כשביקש מהתובע להחזיר לו את המדפסת, התובע החל לקלל ולאיים, ומכאן התחילה הקטטה.
הנתבע הוסיף כי אין ראיות לכך שלתובע נגרמו נזקים פיזיים. עוד טען כי הוא בעצמו נפצע ודימם.
התגרות של ממש
השופטת שוש שטרית סברה כי התביעה מצדיקה פיצויים לתובע אך באופן מאד חלקי, ולמעשה דחתה את רוב טענותיו.
היא דחתה את התביעה לפיצויים עונשיים והסבירה שלא מדובר במקרה חריג המצדיק "עונש" נוסף על ההליך הפלילי, במסגרתו הנתבע כבר בא על עונשו.
גם את הטענות בדבר לשון הרע, פגיעה במוניטין ונזק למוצרים דחתה השופטת, מאחר שהן נטענו באופן כללי למדי וללא פירוט או צירוף ראיות.
כמו כן, השופטת החליטה לייחס לתובע 10% מן האשמה לאירוע, בשל התנהגותו במוסך של הנתבע, נטילת המדפסת שלו ללא רשות וסירובו להחזיר אותה. לטעמה, מדובר בהתגרות של ממש, שמצדיקה הטלת חלק מן האחריות על התובע.
בסיכומו של דבר, ולאחר הפחתת "אשמתו" של התובע, השופטת קבעה שהנתבע יפצה את התובע בסך כ-23,900 שקל עבור כאב וסבל ואבדן ימי עבודה של התובע ואשתו. בנוסף, הנתבע ישלם יתרת חוב בין שירותים וציוד שקיבל מהתובע בסך 2,740 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רפאל חזן
- ב"כ הנתבע: עו"ד אסף לוי
* עו"ד אביגדור יואל עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.