מנהלת חשבונות בחברה לאביזרי השקיה הודיעה על התפטרותה לאחר שני חודשי עבודה בלבד. אז מדוע בכל זאת נפסק לה פיצוי?
בפברואר 2012 חתמה מנהלת חשבונות וחשבת שכר על חוזה עבודה בחברה העוסקת בייצור ושיווק של אביזרי השקיה. פחות מחודשיים לאחר מכן, היא הודיעה על סיום עבודתה בחברה.
לכתבות נוספות בנושא:
בתביעה שהגישה לאחר התפטרותה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א, היא עתרה לפיצוי של כ- 185 אלף שקל בטענה שהחברה הטעתה אותה לגבי תפקידה, תנאי עבודתה והכשרתה.
כך, לדבריה, בעוד שהובטח לה שלאחר חפיפה היא תחליף את מנהלת הכספים שאמורה לפרוש לפנסיה, בפועל לא נערכה לה חפיפה והתברר לה שמנהלת הכספים לא מתכוונת לעזוב. עוד טענה, כי בניגוד לקבוע בחוזה העבודה, הנתבעת לא הפרישה לה כספים לביטוח מנהלים.
לטענת הנתבעת, התובעת סיימה את עבודתה הקודמת ללא קשר לעבודה החדשה. בנוסף טענה, כי עם תחילת העבודה אצלה, התברר שלתובעת אין את הכישורים המקצועיים לביצוע העבודה, והיא הגישה את מכתב ההתפטרות מיד לאחר שמנהלת הכספים העירה לה על כך.
הנתבעת גם טענה שהתובעת הוצבה בחדר סמוך לחדרה של מנהלת הכספים לצורך חפיפתה, ושסופקו לה כל הכלים לביצוע התפקיד אך עדיין היא לא הבינה את המוטל עליה.
נזרקה למים
השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ ציינה, כי לכאורה נראה שהסכם העבודה לא הופר. כמו כן, ציינה השופטת כי אינה מאמינה שהתובעת עזבה את מקום עבודתה הקודם, בו שימשה בתפקיד בכיר יותר וקיבלה משכורת גבוהה יותר, על מנת לעבוד אצל הנתבעת.
עם זאת, השופטת שוכנעה שאכן נאמר לתובעת כי היא עתידה להחליף את מנהלת הכספים, והיא אף דחתה את טענת הנתבעת בקשר ליכולות המקצועיות של התובעת.
השופטת גילצר-כץ קבעה כי התובעת פשוט "נזרקה למים" ללא הכנה לתפקיד, מבלי שהועברה לה חפיפה מסודרת ואף לא סודר מקום חנייה לרכבה. מכאן עולה, שלא שניתנה לתובעת הזדמנות נאותה להיקלט בעבודה.
לא כך מסביר מעסיק את פניו לעובד שזה עתה גויס לעבוד בארגונו, קבעה השופטת. עובד חדש מצפה להיקלט בסביבת עבודה תומכת ומפתחת, מאירת פנים והמוכנה לקבלו בלב שלם ובנפש חפצה. במקרה הנוכחי, התרחש בדיוק ההפך.
על כן, חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 26,000 שקל (שווי שתי משכורות) וכן 5,047 שקל בגין פיצויי הלנת שכר. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,500 שקל.
בית הדין לעבודה עמד, שוב, על חובתם של צדדים ליחסי עבודה לנהוג בתום-לב האחד במשנהו, עוד בשלב הטרום-חוזי. הפרת החובה לנהוג בתום-לב במו"מ לקראת התקשרות ביחסי עובד-מעביד זיכתה את העובדת בענייננו בפיצוי משמעותי (ביחס לתקופת העבודה המדוברת), לא ממוני במהותו, ואף שלא הוכחו נזקים ממוניים כתוצאה מההפרה (כאמור – נדחתה הטענה לעזיבת מקום עבודה קודם מתוך הסתמכות על תחילת עבודה אצל הנתבעת).
* עו"ד אורן יוגב עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.