בן לעבריין ישראלי ותושבת איו"ש ניצח את רשות האוכלוסין וההגירה

צעיר חסר מעמד התבקש להוכיח קשר גנטי לאביו המתעלל באמצעות בדיקת רקמות כתנאי לאזרחות. השופטת קבעה שהדרישה מיותרת והורתה להעניק לו אזרחות באופן מיידי

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב קיבל לאחרונה עתירה של חסר מעמד בן 20 ואימו, תושבת השטחים, לקבלת אזרחות ישראלית. השופטת מיכל אגמון-גונן דחתה את טענת משרד הפנים לפיה על הצעיר להוכיח תחילה באמצעות בדיקת אבהות שהוא בנו של הישראלי שהתעלל בו ובאימו כשהיה קטין. לדבריה יש מספיק ראיות המלמדות שהוא בנו, והגיעה העת להעניק לו אזרחות מכוח סעיף 4(א) לחוק האזרחות.

אימו של הצעיר, תושבת איו"ש, ואביו, אזרח ישראל, התחתנו בשנת 2002. לאחר כשנה נולד העותר בבית החולים איכילוב, אך במקום לטפח ולגדל אותו באהבה, גילה האב האלכוהוליסט כלפי בנו יחס אלים ומתעלל, לרבות התעללות מינית. האב נשפט למאסר ממושך בשל עבירות אלימות שביצע, ואשתו התגרשה ממנו והכירה גבר אחר.

אלא שבגלל תקלה העותר מעולם לא נרשם כבנו של אביו, ולמעשה נותר חסר מעמד בישראל. הצעיר סיפר שהיותו חסר אזרחות מקשה עליו בהיבטים רבים בחיים. כך למשל הוא לא זכאי לביטוח רפואי ואף נבצר ממנו להתגייס לצה"ל. בשל כך פנו הצעיר ואימו לפני כשנתיים לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה להעניק לראשון אזרחות כבן לאזרח ישראלי.

אבל הרשות לא מיהרה להיעתר לבקשה והתנתה את הטיפול בה בהמצאת פסק דין הצהרתי מבית המשפט למשפחה שיאשר את הקשר הביולוגי בין הבן ואביו. טענת הבן כי אין היגיון בדרישה שיצור קשר עם אביו המתעלל אחרי 20 שנות נטישה, נפלה על אוזניים ערלות. משכך פנה הצעיר בינואר אשתקד לעזרתו של בית המשפט.

לא פעלה בהגינות

לטענת הצעיר החלטת הרשות לוקה בחוסר סבירות והגינות קיצונית, שכן הוא המציא לה מסמכים רבים המאמתים שהוא בן של ישראלי, כמו תעודת נישואין של הוריו. לדבריו החלטת הרשות גוזרת עליו להישאר חסר מעמד, בלי מקום בעולם בו שהייתו תהיה חוקית, תוך שהוא חשוף לשלילת החירות, מעצר וגירוש.

הרשות, מצדה, עמדה על דרישתה להוכחת קשר הורות בין האב לבנו באמצעות בדיקה גנטית, כתנאי למתן האזרחות.

אבל השופטת אגמון-גונן מצאה את דרישת הרשות כחסרת הגינות. לדבריה, הרשות בחרה להתעלם ממסמכים רבים המאששים את גרסת העותר, באופן שמייתר את עריכת בדיקת הרקמות. כך למשל, הצעיר ואימו הציגו הודעה מזמן אמת מבית החולים איכילוב, לפיה הצעיר נולד לאביו הישראלי. יתרה מכך, הוצגו תעודות הנישואין והגירושין של ההוריים, ואף פסק דין של בית הדין השרעי שחייב את האב לשלם מזונות לצעיר ואימו.  

השופטת הוסיפה כי בעת שהעותר היה בן 5 פנה האב לרשות האוכלוסין על-מנת לרשום אותו כבנו. אמנם גם אז ביקשה הרשות בדיקת אבהות כתנאי לרישום, אלא שלדברי השופטת מדובר בראיה המחזקת את גרסת העותרים שכן היא מצטרפת ליתר הראיות המלמדות על קשר ההורות.

"מקרה זה הוא מקרה קשה, ייחודי ומורכב, של בחור צעיר, שנולד בבית החולים איכילוב, שאביו המתעלל נטש אותו ונכלא, בחור צעיר שגדל בישראל והיה חלק ממערכת החינוך ששלה, וכן טופל במערכות הרווחה, ועד היום אין לו כל מעמד לא בארץ ולא בכל מקום אחר בעולם. אני סבורה כי בנסיבות מסוימות אלו, יש מקום להכיר בעותר כאזרח ישראלי", כתבה השופטת.

היא החליטה שתוענק לעותר אזרחות באופן מיידי, וכי הרשות תישא בהוצאותיו בסך 15,000 שקל.

• ב"כ העותרים: עו"ד הגר שחטר ועו"ד עדי לוסטיגמן
• ב"כ המשיבה: עו"ד עמיקם אשל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.