הנער הגיע עם חבריו לבית הספר בשעת ערב, זרק סקייטבורד אל הפיגום, ונפל כשטיפס כדי לקחת אותו. השופטת שוכנעה שהפיגום היה לקוי ושקבלן הבניין שביצע במקום עבודות צריך היה להציב במקום שומר. עם זאת, הפיצוי שישלם הופחת משמעותית בשל התנהגות הנער.
בית משפט השלום בחדרה קיבל את תביעתו של צעיר שנפל כששהה עם חבריו בשטח בית ספרו בשעת ערב. השופטת הדסה אסיף קבעה כי קבלן שביצע עבודות שיפוץ במקום יפצה את התובע בכ-47,000 שקל, לאחר הפחתת 60% בשל אשם תורם של הנער. התרשלות הקבלן באה לידי ביטוי בשני אופנים: פיגומי הבנייה שמהם נפל הנער נמצאו לקויים, והגישה אליהם היתה חופשית.
המקרה התרחש במהלך קיץ 2011, כאשר התובע הגיע בשעות ערב עם חבריו למתחם בית הספר. באותה עת ניצבו במקום פיגומים לצורך עבודות צביעה ושיפוץ.
התובע סיפר כי הוא וחבריו שיחקו בסקייטבורד. בשלב מסוים הסקייטבורד "הגיע" לדבריו למעלה אל הפיגומים. התובע עלה על הפיגומים בכדי להוריד אותו, ונפל. הוא אושפז למשך שלושה ימים בבית החולים "שניידר" עם שני שברים ברגל.
בתביעתו ביקש לחייב בפיצויים את עיריית הוד השרון ואת הקבלן שביצע את העבודות. בין היתר, נטען בתביעה כי שערי בית הספר נותרו פתוחים, ולא ננקטו אמצעי זהירות על מנת להרחיק אנשים מהפיגומים. אם לא די בכך, נטען כי הפיגומים הותקנו באופן רשלני.
מנגד, הן העירייה והן הקבלן טענו שיש להטיל על הנער את מלוא האשמה לאירוע, שכן הוא בחר לזרוק את הסקייטבורד לעבר הפיגומים ולטפס עליהם.
בנוסף, הוכחש כי היה פגם כלשהו בפיגומים, ונטען כי גם אם היתה גישה למקום, הדבר עדיין אינו מקים אחריות של הנתבעים כלפי התובע שהתנהג באופן מסוכן.
העירייה מצדה הגישה הודעת צד שלישי נגד הקבלן, מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים.
יצר את הסיכון בעצמו
במשפט העידו הורי התובע וכן חבר שלו. מטעם העירייה העיד מפקח על הבנייה, ומטעם "הקבלן" העיד אחד מבעלי חברת הבנייה. לאחר בחינת הראיות והעדויות, השופטת אסיף קבעה העירייה והקבלן התרשלו בכך שלא מנעו את כניסת התובע וחבריו לשטח בית הספר.
זאת, במיוחד לאחר שהתברר כי הנתבעים ידעו שילדים נכנסים לשטח בית הספר ועדיין לא מנעו זאת ולא הציבו במקום שומר. כשהקבלן נשאל באילו פעולות נקט כדי למנוע כניסת ילדים השיב: "מה כבר אני יכול לעשות".
כמו כן, השופטת שוכנעה כי אכן היו ליקויים בהתקנת הפיגום וכי הנתבעים היו מודעים לכך.
למרות הקביעה הפורמלית בדבר התרשלות שני הגורמים, נקבע כי הקבלן ישפה את העירייה בפיצוי לנוכח הסכם בין הצדדים שקובע כי הוא זה שאחראי לסגירת השערים ולהצבת שומר, ולאור העובדה שלא תיקן את הפיגומים אף שקיבל הוראות בעניין מנציג העירייה.
השופטת לא התעלמה גם מהתנהגותו המסוכנת של התובע. היא הפנתה לכך שהתובע "נזכר" פתאום בחקירתו הנגדית כי הוא זה שזרק את הסקייטבורד על הפיגום, ובכך יצר במו ידיו את ה"צורך" לטפס עליו. בנסיבות אלה, השופטת הטילה על התובע 60% מהאחריות לתאונה.
את נזקי התובע העריכה השופטת ב-101,000 שקל, אולם הוא יקבל כאמור רק 40% מהסכום. הקבלן חויב בנוסף לשלם לתובע ולעירייה הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גלעד מילר ואח'
- ב"כ הנתבעים 2-3: עו"ד מ. גושן ואח'
- ב"כ הנתבעת 5 (וגם צד ג'): עו"ד א. סקר ואח'
עו"ד דוד סער
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.