קנו בית יוקרתי – ויפוצו ביותר מרבע מיליון שקל על ליקויי רטיבות

בני זוג תבעו את החברה שבנתה את הנכס ואת האדם שמכר להם אותו. החברה הפנתה לסעיף בנספח תיקונים שפוטר אותה מכל אחריות אך בית המשפט לא אכף אותו וקבע שהיא פעלה בחוסר תום לב

השופט אחסאן כנעאן קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שקנו בית צמוד קרקע בזיכרון יעקב. בבית התגלו ליקויי איטום ורטיבות נרחבים אך החברה שבנתה אותו סירבה לתקן בטענה שהקונה, שלאחר מכן מכר את הנכס לתובעים, היה מודע לליקויים והסכים לרכוש את הנכס כמו שהוא. בפסק הדין נקבע שהחברה אחראית לליקויים וכי גם המוכר צריך לפצות מאחר שהסתיר מהתובעים את מצב הנכס.

בני הזוג סיפרו כי רכשו בית צמוד קרקע בשטח 530 מ״ר בזיכרון יעקב. הסכם המכר נחתם ביולי 2009 מול הנתבע שקנה אותו מהנתבעת, חברת אמירי גן.

לדבריהם, במהלך המשא ומתן הציג הנתבע את הבית כמבנה יוקרה שנבנה בסטנדרטים גבוהים ביותר. מיד עם תחילת החורף נוכחו לגלות כי לבית חודרים מים רבים ממוקדים שונים ונרחבים. מעבר לרטיבות הם גם סבלו מריחות של עובש ומפטריות.

אף שהחברה הייתה מודעת לליקויים היא בחרה להתעלם מהתחייבותה ולא להגיב.

החברה טענה להגנתה כי מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב שכן התובעים חתמו על מסמכים רבים בהם ויתרו באופן מפורש על כל טענה בגין הליקויים.

היא הבהירה שהנתבע רכש את הבית כשחלק גדול ממנו בעבודות בנייה שטרם הושלמו והוא ביקש לבצע אותן בעצמו. לחוזה ביניהם צורף ״נספח תיקונים״ המפרט בין היתר כי ידוע לקונה שקיימים מספר ליקויי בנייה והתכנון וכי אין לו כל טענה או דרישות בגין ליקויים אלה. בהתאם, קיבל הנתבע את הבית בהנחה. 

הנתבע טען כי על פי החוזה בינו לבין התובעים הבית נמכר להם as is והם ביצעו את כל הבדיקות טרם הקנייה. הוא הוסיף כי בכל מקרה כל העבודות שבבסיס הליקויים בוצעו על ידי החברה. 

השחילו מסמך

השופט אחסאן כנעאן מבית משפט השלום בחיפה קיבל את התביעה. הוא קבע שאין תוקף לתניית הפטור בנספח התיקונים שכן החברה נהגה בעורמה בעניין זה והחתימה את הנתבע על הנספח מבלי שידע שהוא חותם על מסמך כזה. 

בהקשר זה כתב השופט כי ״טכניקה של הכנסת אותו פטור לא בהסכם אלא בנספח תיקונים, ייתכן והיא מקובלת בענף הבניה, אך יחד עם זאת, יכולה לגרום לקונה שלא לחשוד ולהכהות את חושיו״.

זאת ועוד, קריאה מדוקדקת של נספח התיקונים מעלה כי הוא אינו מחריג עבודות איטום מתחומי האחריות של החברה. כמו כן, ליקויי האיטום התגלו רק לאחר חתימת ההסכם. 

הוא הבהיר כי על החברה הייתה מוטלת חובה מיוחדת להפנות את התובעים לאמור בנספח שלפיו ידוע להם שיש מספר ליקויי בנייה ותכנון בבית וכי הם מוותרים על טענות בקשר לכך. 

גם על המוכר הוטלה אחריות ונקבע כי הוא הפר את חובתו לגלות לתובעים כי בבית התגלו בעיות רטיבות.

באשר לחלוקת האחריות בין הנתבעים קבע השופט כי את עיקר האחריות יש להטיל על החברה (85%) ואת היתר על הנתבע (15%). 

הוא חייב אותם בנזקי התיקון בסך של 110,543 שקל וכן בעלות האיטום בגינה בסך של 51,600 שקל. 

כמו כן, הנתבע חויב בפיצוי בסך 18,000 שקל על ליקויים במדרגות והחברה חויבה בתיקון סדקים בסך 6,500 שקל. 

בנוסף, הנתבעים חויבו לפצות את התובעים על עוגמת נפש ב-70,000 שקל, בשכ״ט עו״ד בסך 20% מהפיצוי ובהוצאות בסך 60,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו"ד אסף רוטשטיין ואח'
• ב״כ הנתבעים: עו"ד גבי לוריא, עו"ד יגאל אלטשטטר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.