בני הזוג טענו שהמתווך הטעה אותם לגבי גודל הנכס ולא דיווח להם על חריגות בניה, אבל השופטת קבעה: "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים"
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגישו רוכשי דירה על פסק דין המחייב אותם לשלם 89,040 שקל למתווך עימו התקשרו, אף שהעסקה בוטלה לבסוף. בני הזוג טענו שהמתווך הטעה אותם ביחס לשטחו ומצבו התכנוני של הנכס, באופן שלשיטתם שולל את זכותו לדמי תיווך. השופטת איריס רבינוביץ ברון מצאה שהם ידעו על אי ההתאמות מבעוד מועד, ובלי קשר אליו.
תחילת הפרשה באוגוסט 2019 אז חתמו המערערים על הזמנה למתן שירותי תיווך מאת הנתבע, תוך התחייבות מצדם לשלם לו דמי תיווך בגובה 2% ממחיר הנכס שיקנו, בצירוף מע"מ. ואכן, לאחר פחות מחודש נשאו מאמצי המתווך פרי ובני הזוג חתמו, במהלך ספטמבר, על הסכם לרכישת הדירה מושא ההליך, ברחוב רחבעם זאבי שבנס ציונה, תמורת 3,100,000 שקל.
בהמשך עסקת המכר אמנם בוטלה עקב חילוקי דעות בין הרוכשים למוכרים, אלא שהמתווך, מצדו, עמד על זכאותו לדמי תיווך. באפריל אשתקד קבע בית משפט השלום ברחובות שהצדק עימו, ופסק לטובתו את דמי התיווך, בתוספת פיצוי על עוגמת נפש והוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 89,040 שקל. מכאן הערעור שהוגש למחוזי לפני כשנה.
לטענת הרוכשים, המתווך פעל בחוסר תום לב קיצוני כשהציג בפניהם מצג שווא לפיו הדירה בגודל 250 מ"ר, הגם שידע בבירור כי שטחה כ-160 מ"ר בלבד. עוד טענו שהנתבע לא דיווח להם על חריגות בנייה שקיימות בנכס. מכאן, לטענתם, שפסק הדין שגוי והם פטורים מלשלם לנתבע דמי תיווך, עקב הפרתו את חובת הנאמנות כלפיהם, המוטלת עליו מכוח סעיף 8 לחוק המתווכים.
מנגד טען המתווך שפסק הדין נכון ומוצדק. הוא סיפר שרק בזכות מאמציו הנכס נמכר לתובעים ברבע מיליון שקלים פחות משוויו בשוק. לשיטתו האחריות לבדוק את מצבו בפועל של הנכס מוטלת על התובעים, שאף היו מיוצגים בתהליך הרכישה, ומכאן שעליהם לשלם לו דמי תיווך, הגם שעסקת המכר לבסוף בוטלה.
קבלן שמבין בתחום
השופטת רבינוביץ ברון לא מצאה לנכון להתערב בהחלטת בית משפט השלום, לפיה המתווך לא הפר את חובותיו כלפי הרוכשים, ומכאן שאין הצדקה לשלול ממנו את דמי התיווך.
בראש ובראשונה שמה השופטת זרקור על הודאת הרוכשת בהליך הקודם, לפיה היא ובן-זוגה ידעו מבעוד מועד על הפער שבין שטח הדירה המוצהר לזה האמיתי. "המערערים ידעו בדיוק לקראת איזו עסקה הם נכנסים, הם הודו כי היה ידוע להם לפני שחתמו על הסכם המכר בדבר הפער בין שטח הבית 250 מ"ר ל-161 מ"ר, וסמכו על המוכרים כי יטפלו בהסדרת הדברים", נכתב בפסק הדין.
אשר לנושא חריגות הבנייה הדגישה השופטת שהוא אמנם עלה בשיח בין הרוכשים למתווך, אלא שהאחרון העיד כי יידע אותם על החריגות, בהתאם למידע שקיבל מהמוכרים, תוך שהפנה אותם לערוך בדיקות עם בעל מקצוע מטעמם.
בהקשר לכך ציינה השופטת שהרוכשים, הלכה למעשה, נסמכו בקשר למצבה התכנוני של הדירה על המוכרים, ולא על המתווך. יתרה מכך, הם היו מיוצגים על-ידי עורך דין במסגרת הליך הרכישה והחתימה על הסכם המכר. אם בכך לא די, אף נמצא שהרוכש הוא קבלן בניין במקצועו "כך שנושא ההיתרים אינו זר לו".
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית הערעור והותרת פסק הדין של בית משפט השלום על כנו, תוך חיוב המערערים ב-5,000 שקל הוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד אלון ביטון
- ב"כ המשיב: עו"ד מיכה אהרוני
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.