הבית שבנה הסב המנוח בשנות ה-50 ובו התגורר עם משפחתו היה אז בשטח ירדני והנכדים לא הצליחו לאתר שם מסמכים. אבל עדויות השכנים, רישומי הארנונה ותצלומים משפחתיים שכנעו את השופט שהוא אכן רכש את החלקה
קרקע באזור עטרות ירושלים נרשמה ללא ציון מספר תעודת הזהות של הבעלים. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישו נכדים של האדם שהתגורר בבית שנבנה עליה והצהירו עליו כבעליה, למרות התנגדות לשכת רישום המקרקעין והאפוטרופוס הכללי שטענו כי הם לא הציגו מסמכים מספקים. השופט אלי אברבנאל התבסס על עדויות שכנים ותיקים של המנוח, רישום הארנונה על הנכס ותמונות משפחתיות. עם זאת, בקשת הנכדים לקבוע כי הם היורשים של החלקה נדחתה ונקבע כי יצטרכו לנהל הליך נפרד בבית המשפט למשפחה.
הנכדים הגישו את התביעה ב-2016, לאחר שבקשתם לרשום הערת אזהרה על החלקה של סבא שלהם בטאבו נדחתה. בתביעה הם ביקשו להוסיף את מספר תעודת הזהות של סבא שלהם ליד שם הבעלים הרשום – שכאמור נרשם ללא תעודת זהות, וכן להצהיר עליהם כיורשי החלקה מכוח ייפוי כוח וצוואה שהותיר אחריו סבם.
הנכדים טענו כי הסב רכש את החלקה בשנות ה-50 ובנה עליה את הבית שבו מתגוררת המשפחה עד היום. כדי להוכיח זאת הם הציגו מסמכי ארנונה על שמו מ-1968, תצלומים משפחתיים ישנים ותצהירים של שכנים ותיקים שהכירו את סבא שלהם היטב וכן של אחת מבנותיו (דודתם).
הנכדים הוסיפו ציינו כי מאחר שהקרקע הייתה בבעלות ירדנית בתקופה שסבא שלהם רכש אותה הם ניסו לאתר מסמכים מהותיים בלשכה הירדנית אבל לא הצליחו למצוא דבר למעט אישור כי אין במרשם אדם אחר עם שם זהה לשלו.
רשם המקרקעין והאפוטרופוס הכללי ביקשו לדחות את התביעה משום שהתובעים לא הציגו מסמכים ברורים וחד-משמעיים שמעידים על בעלותו של המנוח בקרקע. תשלומי הארנונה לא מספקים כיוון שהם משנים מאוחרות למועד הרכישה ולא הוצג כל מסמך מתקופה קרובה שיכול להעיד על זהות הבעלים.
האפוטרופוס הכללי ציין כי אף הוא ניסה לאתר מסמכים כמו שטרות מכר, מסמכי רכישה וכדומה אבל לא הצליח.
עדויות אותנטיות
בפסק דין שניתן לאחרונה החליט השופט אלי אברבנאל לקבל את התביעה ככל הנוגע לרישום הבעלות של הסב המנוח. השופט ציין כי עדויות השכנים, שהכירו את הסב המנוח מילדותם, היו מהימנות, עקביות ואמינות, ושכנעו אותו שהסב אכן רכש את החלקה ובנה עליה את הבית שבו התגורר כל חייו עם משפחתו.
השופט הוסיף כי גם התצלומים הישנים תמכו בגרסת התובעים וכך גם עדויותיהם של אחד הנכדים ובתו של המנוח על מגוריהם בבית משחר ילדותם הותירו עליו רושם מהימן.
לראיות אלה הצטרפו רישומי הארנונה שאמנם אינם ממועד סמוך לרכישה אלא שבכל זאת יש להם משקל גבוה, בפרט נוכח העובדה שעד 67' הקרקע הייתה בתחום ירדן, ואותו מסמך שמעיד שאין אדם נוסף עם שם זהה במרשם הירדני.
לפיכך השופט הורה ללשכת רישום המקרקעין לצרף את תעודת הזהות של הסב המנוח לשם הבעלים הרשום.
עם זאת, השופט קבע כי יש חוסר בהירות לגבי זהות היורשים של הסב, בין היתר משום שיש לו נכדים נוספים המתגוררים בירדן, יהיה על התובעים לנהל הליך נפרד בבית המשפט למשפחה בנוגע לזכויותיהם בחלקה.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעים: עורך דין שאדי מצארוה
- ב"כ לשכת רישום המקרקעין ירושלים: עורך דין מקרקעין עמיחי גימאני מפרקליטות מחוז י-ם (אזרחי)
- ב"כ האפוטרופוס הכללי: עו"ד שירה אבנת
עו"ד עפר גמליאל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.