רב ישן עם משפחתו בבית הכנסת בסופ"ש. ביהמ"ש: "לא שימוש חורג"

הנאשם הסביר שכרב קהילה מצופה ממנו להיות זמין לאורך השבת ומכיוון שדירתו מרוחקת הוא נאלץ ללון עם אשתו וילדיו בעזרת הנשים של בית הכנסת. השופטת כתבה שמדובר בשימוש נלווה וזיכתה אותו מעבירה

השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק זיכתה לאחרונה רב ואשתו מכתב אישום שייחס להם שימוש חורג. השניים מפעילים בית כנסת בזיכרון יעקב. הוועדה המקומית טענה שהם לנו עם שבעת ילדיהם בבית הכנסת ללא היתר. השופטת קבעה שלינת רב בבית הכנסת בסופי שבוע היא פרקטיקה מקובלת ומדובר בשימוש נלווה לשימוש העיקרי של המקום כמבנה ציבור. 

בספטמבר 2019 הוגשו כתבי אישום נגד עמותה ששוכרת ומנהלת מבנה המשמש כבית כנסת בזכרון יעקב, רב הקהילה שהוא גם מייסד העמותה, אשת הרב וכן בעל הנכס. 

בכתב האישום שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון נכתב כי ייעוד המקרקעין בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הוא מבני ציבור. לטענת המאשימה, הנאשמים הסבו חלק מהקומה השנייה של בית הכנסת, שהיה אמור לשמש כ׳עזרת נשים׳, לדירת מגורים הכוללת שלושה חדרי שינה, סלון, פינת אוכל, מטבח ושירותים. 

הנאשמים טענו כי בתקופה הרלוונטית הרב אשתו ושבעת ילדיהם לנו בשבתות וחגים בקומה השנייה בשל המרחק של ביתם מבית הכנסת. הם הוסיפו שהמטבח, השירותים והכיורים מופיעים כבר בהיתר הבנייה. לטענתם, לינה ספורדית בשבתות איננה מהווה "מגורים".

המפקח מטעם המאשימה העיד שחלוקת החלל בקומה השנייה אינה תואמת את ההיתר, בגלל שישנם לפחות שני חדרי שינה. לטענת המאשימה, הרב ומשפחתו גרו בקומה השנייה של בית הכנסת לא רק בסופי שבוע. לדבריה, הוכח שהנאשמים הסבו את הקומה השנייה מעזרת נשים לדירת מגורים מבלי לקבל היתר לשימוש חורג. 

הלב הפועם

השופטת נורית הרצמן אבי-יצחק מבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה קבעה שמחומר הראיות עולה שהרב ומשפחתו נהגו לשהות בדירה בשבתות ובחגים במהלך התקופה שבין סוף שנת 2017 ועד ינואר 2019. החל מחודש זה שכרה המשפחה דירה קרובה יותר לבית הכנסת.

השופטת מצאה כי לא הוכח ברמה הנדרשת בפלילים שהדירה שימשה למגורי הקבע של המשפחה. היא ציינה בהקשר זה שהמאשימה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות כגון שליחת מפקח לדירה שלגביה טען הרב ששימשה למגורים הקבועים של המשפחה. 

השופטת העלתה את השאלה האם רב קהילה אשר לן עם משפחתו בשבתות ובחגים ביחידת דיור המצויה בבניין בית כנסת מבצע שימוש החורג מייעוד המקרקעין כמבנה ציבור? 

היא השיבה בשלילה תוך שציינה שהרב העיד שזו פרקטיקה מקובלת בארץ ובעולם שכן רב קהילה מצופה להיות זמין לצרכי הקהילה ׳מסביב לשעון׳. זאת בפרט לאור האיסור ההלכתי על נסיעה בשבת, כשדירת מגוריו של הרב נמצאת במרחק רב מבית הכנסת וכשהוא הורה לילדים צעירים. 

השופטת קבעה שניתן לראות באירוח הרב ומשפחתו ביחידת אירוח בבית הכנסת, בשבתות ובחגים, כחלק מהשימוש במקרקעין לצרכי ציבור וכשימוש נלווה שאינו מצריך היתר. 

היא הוסיפה שלא זו בלבד שלא נגרם נזק או הפרעה לציבור כתוצאה מהמגורים, אלא ייתכן שיש בכך דווקא כדי להגשים באופן מיטבי את ייעוד המקרקעין למען הציבור בשל האפשרות של הרב ומשפחתו, ״הלב הפועם״ של הקהילה, להיות זמינים.

בסופו של דבר זיכתה השופטת את הנאשמים מכלל האישומים. 

• ב״כ המאשימה: עו"ד רנה לפידות
• ב״כ הנאשמים: עו"ד גבי לוריה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.