החוב נצבר לאחר שינוי בסיווג של שני נכסים ששכרו מוסדות חב״ד. בית המשפט קבע שאין בסיס לחיוב אישי של הרבנים שכן העירייה לא הוכיחה שהם פעלו בחוסר תום לב
השופטת חנה קלוגמן דחתה לאחרונה תביעה של עיריית תל אביב לחייב באופן אישי שני רבנים בגין חובות ארנונה של העמותות שהפעילו. העמותות פעלו בשני נכסים בצפון העיר במשך יותר מ-10 שנים. בתחילה הן זכו לפטור כבתי תפילה אך לאחר מכן שינתה העירייה את הסיווג לשירותים ומסחר והצטבר חוב ארנונה עצום. טענת העירייה שהרבנים פעלו בחוסר תום לב להתחמק מהתשלום נדחתה.
בבסיס התביעה שני נכסים ברמת אביב שהוחזקו בשכירות על ידי עמותת מרכז חב״ד ועל ידי ״פנימיות איזון גוף נפש״ (חברה לתועלת הציבור) בין השנים 2000-2014. התביעה הוגשה נגד התאגידים עצמם ונגד שני רבנים שייסדו את התאגידים ומלמדים בהם.
חשבון התאגידים היה פטור מתשלום ארנונה בין השנים 2000-2013 בשל סיווג כבית כנסת. לאחר ביקורות מטעם העירייה בהן נמצא שבכסים מתקיימות סדנאות וסמינרים בתשלום וכן חדרי אירוח לתלמידות מדרשה בוטל הפטור והסיווג שונה בחלק מהשטח למסחר ושירותים.
בגין שינוי הסיווג הצטבר חוב ארנונה של 538,945 שקל.
התאגידים, שנסגרו בינתיים, לא הגישו כתב הגנה.
בתביעה שניהלה נגד הרבנים העירייה טענה כי הם היו בעלים, מנהלים ונושאי משרה בכירים בתאגידים ובמודע בחרו שלא לשלם ארנונה בגין הפעילות ממנה התפרנסו והרוויחו כספים באופן אישי.
לטענתה, הרבנים החליפו חדשות לבקרים את זהות שוכרי הנכסים ודיווחו על שינויי מחזיקים מעת לעת כדי להתחמק מתשלום ארנונה. בסופו של דבר כדי לא לשלם את החוב הם פשוט סגרו את התאגידים.
הרבנים טענו להגנתם כי הם פועלים כמעט רק בפן הרוחני של הגופים אשר כל מטרתם הייתה אחזקת בית כנסת ובית תפילה לנשים וכן להרבות בלימודי תורה ופעילות של גמילות חסדים באמצעות מפעליה של תנועת חב"ד. לדבריהם, הם מעולם לא עשו שימוש שלא כדין במסך ההתאגדות של התאגידים ולא קיבלו מהם שכר.
הם הוסיפו כי ההחלטה להפסיק את פעילות התאגידים נעשתה בלית ברירה שכן לא היה בידיהם האמצעים לשלם עבור חובות הארנונה שנפלו עליהם כרעם ביום בהיר.
רק במקרים חריגים
השופטת חנה קלוגמן מבית משפט השלום בתל אביב הבהירה כי חיוב אישי של חברי עמותה בחובותיה באמצעות הרמת מסך ייעשה רק במקרים חריגים ובעיקר כאשר נעשה שימוש לרעה במושג האישיות המשפטית הנפרדת.
היא קבעה שהעירייה לא הוכיחה כי אי תשלום הארנונה נעשה במודע על ידי הרבנים, ההיפך הוא הנכון.
הוכח שאחד הפעילים בעמותת חב״ד ניסה לסייע בעניין תשלומי הארנונה כאשר כתב מכתבים לעירייה והגיע להליכים משפטיים בעניין ההשגה והערר שהוגשו.
העירייה גם לא הוכיחה שהרבנים התפרנסו והרוויחו כספים באופן אישי מפעילות התאגידים או כי הם אחראים לעירוב נכסים והסתרת שימושים.
השופטת הבהירה כי אין זה מספיק שהנתבעים יהיו בעלי תפקיד, מייסדים או מנהלים בתאגידים כדי לחייבם באופן אישי בחובות, אלא יש להראות התנהלות בלתי סבירה מה שלא הוכח.
זאת ועוד, העירייה לא הוכיחה את הסיבה לשינוי הסיווג, שאלה מהותית בנסיבות העניין.
העירייה חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל ובהוצאות בסך 5,000 שקל.
- ב״כ העירייה: עו"ד בר קהן, עו"ד ציגנלאוב ואח'
- ב״כ הרבנים: עו"ד דוד גואטה, עו"ד אברהם שילוח
עו״ד ראובן גוברין
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.