העובדת התבקשה לסדר סחורה ומעדה כשהתכופפה מחוץ למתקן ההרמה. נגרמו לה שברים באגן. בית המשפט פסק שהמעסיקה יכלה למנוע את התאונה באמצעות הדרכה, פיקוח ואמצעי הגנה מתאימים.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת הום סנטר שנפלה ממעלית הידרואלית. התאונה התרחשה ב-2012 כשהעובדת התבקשה לסדר סחורה בגובה 7 מטר, והשתמשה במעלית שמגיעה לגובה 4 מטר בלבד. לצורך ביצוע המשימה היא יצאה מהאזור המוגן במכשיר, עלתה על קצות אצבעותיה ואז מעדה. בפסק הדין נקבע שהמעסיקה הייתה צריכה לצפות את הסיכון. לתובעת יוחס אשם תורם בשיעור 10%.
התובעת, בת 56 במועד התאונה, סיפרה כי בנובמבר 2012 לשם ביצוע משימה של ספירת מלאי במחלקת כלי בית, נדרשה לעבוד בגובה על גבי מכונה הנקראת "מאספת". מדובר במעלית הידראולית חשמלית ניידת שבאמצעותה ניתן לעלות לגובה של 4 מטרים. המכשיר מחולק לשני אזורים, האזור המוגן בו נמצא העובד ומשטח מוגבה מעט עליו מונחת הסחורה.
מכיוון שהסחורה שהיה עליה לסדר היתה ממוקמת בגובה של כ-7 מטר, היא נאלצה לעלות עם רגלה לאזור בו מונחת הסחורה ומשם לעמוד על אצות אצבעות רגלה. בשלב זה היא מעדה והוטחה בחוזקה ברצפה.
לטענתה, לא קיבלה מעולם הדרכה לגבי השימוש במאספת או לגבי עבודה בגובה הכרוכה בשימוש בה.
המעסיקה טענה כי התובעת לא עשתה שימוש באביזרי בטיחות שסופקו לה ופעלה בניגוד להדרכה ולאזהרות שקיבלה, לרבות איסור יציאה מ"האזור המוגן" שבמאספת.
היא הדגישה כי מדובר בעובדת ותיקה ומנוסה שביצעה אין ספור פעמים בעבר את המשימה עם אותה המאספת. לדבריה, יציאתה של התובעת מהאזור המגודר במאסםת היא שגרמה לתאונה.
עבודה מאומצת
השופט משה תדמור-ברנשטיין כתב כי הנתבעת לא הציגה כל מסמך התומך בטענתה שהתובעת עברה הדרכות לגבי עבודה על המאספת או ״עבודת בגובה״.
הוא ציין כי היה עליה לגלות זהירות בהתייחס לטיב וסוג העבודה שנדרשה התובעת לבצע באמצעות המאספת.
לדבריו, גם אם הנתבעת הגבילה את העובדת לשהייה באזור המוגן במאספת, העבודה שהטילה עליה לא הייתה ברת ביצוע בלי הטיית הגוף מחוץ למשטח העבודה, ובמקרים מסוימים, בלי ממש לעלות על משטח הסחורה.
בנסיבות אלה היה על המעסיקה לצפות שבעבודה מאומצת על גבי המאספת שחלקה נטול גידור, בגובה העולה על ארבעה מטרים, הנפילה היא תוצאה מסתברת.
עוד לדבריו, המעסיקה יכלה למזער סיכון זה אילו הייתה משקיעה במידה סבירה באמצעי זהירות כמו קיומה של הדרכה קפדנית, אזהרות חוזרות, פיקוח מתאים ואספקת אמצעי בטיחות ומיגון יעודיים.
מאידך החליט השופט לייחס לתובעת אשם תורם מסוים לאחר שקבע שהיא נטלה על עצמה סיכון בלתי סביר כשיצאה מהאזור המוגן.
באשר לנזק קבע השופט כי התובעת נותרה עם נכות אורתופדית ונפשית בשיעור של 23% ומאז התאונה לא חזרה לעבוד.
בניכוי אשם תורם של 10% ותגמולי הביטוח הלאומי חויבה המעסיקה לפצות אותה בסך של 208,749 שקל.
הנתבעת חויבה בנוסף בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 48,847 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד ליאור לויט ואח'
- ב״כ הנתבעת: עו"ד יצחק מנדה ואח'
עו״ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.