בית המשפט קיים דיון בהול בשאלה האם לכרות את רגלו של חולה סוכרת בניגוד לרצונו, בגלל זיהום שהתפשט בה. השופטת: "ממילא אין תועלת לטווח הארוך בקטיעה"
רגלו של חולה סוכרת וסכיזופרניה לא תיקטע בניגוד לרצונו, למרות הסכנה שיש בכך לחייו – כך נקבע בבית המשפט למשפחה בחיפה, בפסק דין דרמטי שפורסם לאחרונה. השופטת לירון זרבל-קדשאי אימצה את עמדת כלל הגורמים המעורים במקרה, לפיה אין תועלת בביצוע הפרוצדורה הקשה מבחינה מצפונית שעה שהמטופל ממילא צפוי שלא לשתף פעולה עם ההליכים לשיקומו, נוכח דפוסי האישיות שלו.
מדובר בגבר כבן 69 שמזה שנים מאובחן כחולה בסכיזופרניה פרנואידית. בנוסף הוא חולה בסוכרת, חי בתנאי הזנחה קשים ומסרב לקחת תרופות או לשתף פעולה עם גורמים המבקשים לסייע לו. בעבר שימשה אחותו כאפוטרופסית על ענייניו כאשר ב-2020 היא הוחלפה במרכז הישראלי לאפוטרופסות ("המרכז"), הוא המבקש בהליך.
בחודש שעבר פנה המרכז בבקשה בהולה לבית המשפט, בטענה שחלה החמרה משמעותית במצבו של הגבר שהתבטאה, בין היתר, בעשיית צרכים בפרהסיה ובדימום ברגלו. לדברי המרכז האיש הועבר לבית החולים רמב"ם, שם אובחן כסובל מזיהום חריף בכף רגלו השמאלית, המחייב את קטיעת הרגל עד מתחת לברך לצורך מניעת התפשטות הזיהום, העלולה לסכן את חייו.
ואולם לדברי המרכז, האיש מסרב בכל תוקף לקטיעת הרגל ואומר שהוא מעדיף למות מאשר לבצע את הניתוח. אפוטרופוס לדין שמונה לאיש לצורך הדיון המשפטי ציין כי לשיטתו יש לבצע את קטיעת הרגל למרות התנגדות האיש. הוא הדגיש כי האחרון אינו מודע לחומרת מצבו, לקשר שבין מחלת הסוכרת לסיכוני הזיהום, ולחשש לחייו ככל שהניתוח לא יבוצע.
לעומתו סברו יתר הגורמים המעורבים בפרשה, כמו היועצת המשפטית לממשלה והעובדת הסוציאלית בבית החולים, שאין תועלת בביצוע הקטיעה שעה שהאיש צפוי שלא לשתף פעולה עם ההליכים לשיקומו אלא להישאר מרותק למיטה, מה שעלול לגרום אצלו לפצעי לחץ, להופעת זיהום ברגל השנייה ולסכנת חיים. בנסיבות אלה תיארו המתנגדים את ביצוע הניתוח כהארכת הסבל ותו לא.
תמימות דעים
לאחר שמיעת טיעוני המתנגדים לקטיעה חזר בו האפוטרופוס לדין מעמדתו, והודיע שאף הוא מתנגד לבצע את הניתוח בניגוד לרצון האיש. תמימות הדעים בקרב כלל הגורמים נגד הקטיעה הביאה את השופטת לפסוק שהיא לא תבוצע.
"נראה כי ביצוע הניתוח יהיה המעשה הנכון בהיבט המידי", כתבה, "אך הוא צפוי בסבירות גבוהה לגזור על האדם סבל רב בהמשך, שכן הוא צפוי להיוותר מרותק למיטתו, להפוך לסיעודי ותלוי באופן מלא בצד ג', לסבול מתופעות לוואי קשות הכרוכות בכך, לעמוד בסיכון לקטיעת רגלו השנייה וכן בסכנת חיים, ומצבו הנפשי עלול בסבירות גבוהה להחמיר".
השופטת חידדה שבמסגרת ההחלטה האם לקטוע את הרגל או לא, אין להעניק משקל בלעדי ומכריע להיבט הרפואי המיידי, אלא צריך לנקוט בגישה תועלתנית כוללת הלוקחת בחשבון גם את סיכויי ההחלמה והשיקום של האיש אחרי הניתוח. היא הוסיפה שלנוכח עמדת הגורמים הרלוונטיים שסיכויי ההחלמה נמוכים נוכח דפוסי התנהגותו של האיש על רקע הסכיזופרניה, הרי שהתועלת שתצמח מהקטיעה קטנה בהרבה מהנזק, אם קיימת בכלל תועלת.
לפיכך השופטת הורתה שלא לבצע את הניתוח בניגוד לרצון האיש, וכי על המרכז, בשיתוף פעולה עם בית החולים, לאתר עבורו מוסד סיעודי ההולם את מצבו, על מנת שיקבל את הטיפול לו הוא נדרש.
- ב"כ המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: עו"ד טל זלץ ועו"ד יצחק סקילי
- ב"כ האפוטרופוס לדין: עו"ד זיו אור
עו"ד אלה שינפלד
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.