בעל צירף לתביעת גירושין את ענייני המזונות אך אשתו טענה כי בית המשפט למשפחה כבר החליט שהסמכות שלו. אלא שבית הדין קבע כי ההחלטה "לוקה בחוסר חוקיות" וכי הסמכות נתונה לו.
בית הדין הרבני באריאל נטל לאחרונה סמכות לדון בכל הנושאים שצירף בעל לתביעת גירושין, כולל מזונות ילדים, למרות קביעת בית המשפט למשפחה כי הסמכות נתונה לו משום שלא ניתן לצרף תביעת מזונות ילדים לתביעת גירושין.
בעקבות החלטה אגבית שניתנה בבג"צ לפני כ-4 שנים ניצתה מחלוקת עמוקה בין בתי המשפט למשפחה לבין בתי הדין הרבניים בנוגע לסמכותם של האחרונים לדון בתביעות מזונות ילדים שצורפו לתביעות גירושין. עד אז היה ברור כי תביעות אלה נדונות בבית המשפט אלא אם שני הצדדים הסכימו במפורש להעבירן לבית הדין.
החלטה שניתנה לאחרונה בבית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין מתווספת להחלטות נוספות שמעידות על "מלחמת ערכאות" שממש דורשת את התערבות המחוקק או בית המשפט העליון.
במקרה הנוכחי, היה זה הבעל שצירף לתביעת הגירושין שהגיש באוגוסט שנה שעברה את סוגיית מזונות ילדים. חודש לאחר מכן אשתו הגישה תביעה דומה בבית המשפט למשפחה במחוז מרכז.
בדיון שהתקיים בנובמבר 2017, קבעה השופטת מירב אליהו כי "הסמכות לדון במזונות הקטינים נתונה מאז ומעולם לביהמ"ש לענייני משפחה ולא ניתן לכרוך (לצרף) את תביעת מזונות הקטינים בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני".
עם קבלת ההחלטה הבעל העביר אותה לבית הדין הרבני וביקש את התייחסותו לעניין.
תחת קורת גג אחת
לאחר שבית הדין שמע את תגובת האישה לנושא הוא החליט שהסמכות נתונה לו למרות החלטת בית המשפט למשפחה.
אב בית הדין הרב מאיר פרימן והדיינים הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט קבעו כי בית המשפט למשפחה נטל כאן סמכות בניגוד לעיקרון כיבוד הערכאות שמחייב אותו להימנע מלדון בעניינים שכבר נדונים בפני בית הדין.
לדבריהם, בית המשפט הכריע שאלת הסמכות תוך התעלמות מוחלטת מהחלטה שניתנה בבית הדין במסגרת דיון חירום שהתקיים במהלך פגרת בתי המשפט, במסגרתו נקבע כי העניין יתברר בבית הדין לאחר תום הפגרה.
לפיכך הדיינים כתבו כי החלטה זו "לוקה בחוסר חוקיות ובפגם חמור היורד לשורש הסמכות", ובנוסף לכך הבהירו שקביעת בית המשפט למשפחה לפיה אי אפשר לצרף מזונות ילדים לתביעת גירושין מנוגדת להוראות חוק נישואין וגירושין.
בהמשך הדיינים הכריעו בטענות שונות שהעלתה האישה לגבי כנות תביעתו של הבעל. החוק קובע כי אם תביעת גירושין הוגשה בחוסר כנות – גם התביעות המצורפות לה אינן כנות ולפיכך בית הדין לא ידון בהן. אלא שהדיינים התרשמו כי תביעותיו של הבעל הוגשו בכנות וכי הוא באמת ובתמים סולד מאשתו ומעוניין להתגרש ממנה.
בנוסף הדיינים ציינו כי זה אך הגיוני שהבעל צירף לתביעתו את כלל ענייני הפרידה, כולל חלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות, כדי שכל ההליכים יסתיימו תחת קורת גג אחת. כמו כן הם הוסיפו כי עצם צירוף תביעת המזונות מעידה על כנות לנוכח העובדה שבניגוד לבית המשפט למשפחה, בית הדין הרבני נוטה להטיל את התשלומים על האב בלבד.
לפיכך נקבע כי תביעת מזונות הילדים תתברר בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט למשפחה.
עו"ד ניר כחלון
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.