יזמית הבנייה, שנקבע כי הפרה את חובת הגילוי, חויבה לשלם לרוכשת כרבע מיליון שקל. היא ערערה למחוזי ולעליון אבל זה לא ממש עזר לה
יזמית בנייה שמכרה דירה מבלי לגלות לרוכשת כי עומדים לפתוח בבניין מסעדות ובתי קפה אשר עלולים להטריד את מנוחתה, חויבה לפצות אותה בכ-284 אלף שקל. היזמית ערערה פעמיים על פסק הדין אך הפסידה (למעט הפחתה מינורית בסכום שנפסק). נקבע כי הסעיף בהסכם שמיידע את הרוכשת על הקמה עתידית של עסקים בקומת המסחר איננו מספיק על מנת לקיים את חובת הגילוי.
תחילת הפרשה במרץ 2011 אז מכרה המערערת, יזמית נדל"ן, דירת 4.5 חדרים בטירת הכרמל לרוכשת תמורת 1,450,000 שקל. מדובר בבניין שכולל קומה מסחרית כאשר בהסכם המכר צוין, בין היתר, ש"ידוע לקונים, והקונים מסכימים לכך, כי בפרויקט יבנו נכסים מסחריים מסוגים שונים, חנויות ו/או משרדים לפי החלטת המוכר".
השנים חלפו ובינתיים נפתחו בקומת המסחר שבבניין מסעדות ובתי קפה אשר הטרידו את מנוחתה של הרוכשת. בשלב מסוים נמאס לה לשתוק וביוני 2018 היא הגישה לבית משפט השלום בחדרה תביעה כספית בסך כחצי מיליון שקל, בין היתר בגלל "ירידת ערכה של הדירה כתוצאה ממפגעי רעש, לכלוך וריחות רעים" בשל הפעלת עסקי המזון.
במרץ אשתקד קבע בית המשפט שעל היזמית לשלם לרוכשת פיצוי והוצאות בסך כ-284,000 שקל. בפסק הדין נקבע שהסעיף בהסכם המכר המיידע את הרוכשת בדבר הקמה עתידית של עסקים בקומת המסחר מנוסח בצורה ערטילאית למדי, והוא אינו מקיים את חובת הגילוי בה חבה היזמית.
חששה בדיוק מזה
כאמור, היזמית הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה, אלא שהוא נדחה ברובו המוחלט. בפסק דינם הדגישו שופטי המחוזי את החשיבות שייחסה הרוכשת לכך שלא ייפתחו מסעדות ובתי קפה סמוך לדירתה, בדמות פניות חוזרות ונישנות מצדה לנציגי היזמית טרם חתימתה על הסכם המכר.
לצד זאת השופטים הטילו על הרוכשת אשם תורם חוזי, מאחר שהיא הייתה מיוצגת במהלך הרכישה ומכאן שהיה עליה לדעת על האפשרות להקמת עסקי מזון בקומת המסחר כפי שמאפשרת התב"ע. בסופו של יום קבע המחוזי שהסכום בו חויבה היזמית בבית משפט השלום יופחת ב-30,000 שקל, כלומר היא עדיין נותרה חייבת לשלם לרוכשת כרבע מיליון שקל.
בשלב זה הגישה היזמית בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתה, בפסק דינו של המחוזי נקבע הלכה למעשה, בניגוד להחלטת השלום, שהיא לא הפרה את חובת הגילוי כלפי הרוכשת, לאור סעיף היידוע בהסכם המכר, הוראות התב"ע והיות הרוכשת מיוצגת. מכאן, לשיטת היזמית, שנגרם לה עיוות דין בעצם חיובה בפיצוי.
ואולם השופט יחיאל כשר דחה את טענת היזמית שלפיה המחוזי קבע כי לא הפרה את חובתה: "טענה זו הינה חסרת בסיס: אין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אף לא על דרך הרמז, התערבות בקביעתו של בית משפט השלום לפיה המבקשת הפרה את חובת הגילוי שחבה כלפי המשיבה בכך שלא גילתה, במפורש ובאופן ספציפי, כי קיימת אפשרות להפעלת עסקי מסעדה ובתי קפה בקומת המסחר".
בנסיבות אלה הורה השופט על דחיית בקשת הערעור אף ללא צורך בתגובת הרוכשת, תוך שהדגיש כי הקביעה לפיה היזמית הפרה את חובת הגילוי וממילא חייבת בפיצוי – עומדת בעינה.
- ב"כ היזמית: עו"ד רגאב חורי
- ב"כ הרוכשת: עו"ד דורון ברקוביץ מחיפה
עו"ד נחום שר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.