בית המשפט דחה את טענת הרוכשת שהמתווך זייף את הסכם התיווך ושלבסוף היא הגיעה לדירה בעקבות מודעה בעיתון. נקבע כי הנסיון שלה להשתחרר מההתחייבות מהווה חוסר תום לב בוטה, והיא חויבה במלוא התשלום.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה אישה שרכשה דירה במסגרת הליכי כינוס הנכסים בפרשת ענבל אור לשלם למתווך כ-85 אלף שקל עבור דמי תיווך והוצאות משפט. השופט עדי הדר קבע כי הרוכשת ניסתה לנצל עיכוב בהליך ההתמחרות כדי להשתחרר מתשלום העמלה שלא כדין ובחוסר תום לב, תוך שדחה את טענותיה כי המתווך זייף את ההסכם התיווך וכי בסופו של דבר הגיעה לדירה "במקרה" לאחר שעיינה בעיתון.
ב-2016 מונו כונסי נכסים על דירותיה של ענבל אור ובכללן דירה ברחוב נווה יהושע ברמת גן. כונסי הנכסים פנו למתווך שישווק את הדירה ללקוחותיו ובספטמבר 2017 הוא הציג את הדירה לרוכשת פוטנציאלית, שחתמה על הסכם לתשלום דמי תיווך בשווי 2% ממחיר המכירה בתוספת מע"מ.
כחודשיים לאחר מכן נערכה התמחרות בין כל המעוניינים והצעת הרוכשת התקבלה. בהמשך בית המשפט אישר את המכירה. בשלב הזה ביקש המתווך את דמי התיווך אך הרוכשת סירבה לשלם והוא הגיש נגדה תביעה.
הרוכשת טענה כי התובע אכן הראה לה את הדירה אך זאת בשלב שבו המכירה עוד לא אושרה והוא כלל לא היה רשאי להחתים אותה על הסכם התיווך.
לדבריה, כשהתברר לה שהיא לא יכולה לרכוש את הדירה באופן מיידי היא הודיעה שהיא יורדת מהעניין וביטלה את ההסכם. הרוכשת אף האשימה את התובע בזיוף התאריך בהסכם כך שיתאים למועד שבו בית המשפט שחרר את הדירה למכירה כשבפועל, לטענתה, הוא הראה לה את הדירה הרבה קודם לכן.
מכל מקום, היא טענה כי את הדירה היא מצאה לאחר כחודשיים, כשנתקלה במקרה במודעה שפרסמו כונסי הנכסים, ורק בדיעבד הסתבר לה שמדובר באותה דירה שהראה לה התובע.
חשקה בדירה
אך השופט עדי הדר קבע שגרסת הנתבעת לא סבירה ולא מתיישבת עם עדויות כונסי הנכסים, והוא שוכנע כי לא נפל כל פגם בהסכם התיווך וכי כל המידע על מצב הדירה היה ידוע לה מלכתחילה.
לדבריו, גרסתה כאילו רצתה לקנות דירה "כאן ועכשיו" והחליט לוותר כשהתברר לה שהדבר ייקח זמן לא מתיישבת עם העובדה שהמתינה בסבלנות במשך חודשיים עד שרכשה את אותה דירה.
גם טענת הזיוף לא הייתה במקומה, קבע. השופט הפנה לגרסתה הראשונית של הנתבעת שבה אישרה כי חתמה על ההסכם במועד שנקוב בו ואחרי שבית המשפט אישר להוציא את הדירה למכירה.
לפי קביעת השופט, הנתבעת – שחשקה בדירה – ניסתה לנצל את הליכי הכינוס כדי "להשתחרר מעול העמלה" אלא שהודעת הביטול שלה לא הייתה כדין.
השופט פסק כי "הניסיון לבטל את ההסכם מהול בחוסר תום לב בוטה" לנוכח העובדה שהתובע הראה לנתבעת את הדירה פעמיים, העביר לה את מסמכי העסקה, מסר לה את מלוא המידע והדריך אותה כיצד לפעול. בהקשר זה השופט דחה את טענת הנתבעת כי פנתה ישירות לכונסים בעקבות מודעה בעיתון, לנוכח העובדה שבעדותם הכונסים עמדו על כך שהקשר בינם לבינה התנהל דרך המתווך.
לפיכך נקבע כי הנתבעת צריכה לעמוד בהתחייבותה ולשלם את דמי התיווך בתוספת הוצאות משפט. בסך הכל, נפסקו לתובע כ-85 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ג'ני ריינדוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.