הרשות תבעה בנים ממשיכים במשק לשלם לה 560 אלף ש' בגין שימוש חורג, בניגוד לנוהל המאפשר להם לשאת בדמי שימוש מופחתים. התוצאה: תקבל רק 28 אלף ש'
תביעה של רשות מקרקעי ישראל לקבלת דמי שימוש ראויים בגין שימוש חורג בנחלה במושב בית נקופה נדחתה ברובה. התביעה הוגשה שנים רבות לאחר ביצוע השימוש החורג ובניגוד לנוהל המאפשר למבצע ולמי שנכנס בנעליו לשלם דמי שימוש מופחתים. השופט הבכיר זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה קבע שרמ"י התנהלה בחוסר תום לב ולפיכך יש לקבל רק 5% מתביעתה, וזאת ללא הפרשי הצמדה וריבית ממועד השימוש החורג אלא מיום הגשת התביעה בלבד.
הנתבעים הם בני זוג לשעבר אשר מונו ב-2002 כבנים ממשיכים במשק של הורי האישה במושב הסמוך לירושלים. נתבעת נוספת היא אחותה של האישה והזוכה על-פי צוואת האם בנכסיה. חצי שנה לאחר שמינה את בתו וחתנו כבנים ממשיכים קיבל אבי הנתבעות תביעה מרשות מקרקעי ישראל, בגין שימוש חורג שעשה בלול (השתמש בו כמחסן).
מסיבה מסוימת ההליך הסתיים רק בפברואר 2011, אז נתן בית המשפט תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, לפיו בעלי הזכויות במשק מתחייבים שלא לעשות בו שימוש שאינו חקלאי או כזה העומד בניגוד להחלטות מועצת מנהל מקרקעי ישראל והסכם המשבצת. במסגרת ההחלטה הותר לרמ"י לפצל את סעדיה, כלומר ניתנה לה אפשרות להגיש בעתיד תביעה כספית בגין השימוש החורג.
ואכן, בפברואר 2018 – קצה תקופת ההתיישנות – הגישה רמ"י את תביעתה לבית המשפט. בינתיים הלכו ההורים, בעלי המשק המקוריים, לעולמם. במסגרת תביעתה דרשה רמ"י מהנתבעים 559,755 שקל בגין שימוש חורג במשק שנמשך לטענתה כ-8.5 שנים.
מנגד טענו הבנות והחתן לשעבר כי התביעה נגדם הוגשה בשיהוי ניכר וקיצוני המצדיק את דחייתה, ומכל מקום עם מות ההורים "הלך לעולמו" גם החוב לרמ"י בגין דמי השימוש הראויים.
לא שלחה מכתבי התראה
השופט ימיני הסביר שבדצמבר 2018 נכנסה לתוקף החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שלפיה תוענק לבעל זכויות במשק שהגיע לגיל פנסיה האפשרות להסדיר את השימושים הלא מוסדרים בנחלה תוך שנתיים תמורת דמי שימוש מופחתים.
השופט הבהיר שבתביעתה הנוכחית קיבלה רמ"י על עצמה את ההחלטה האמורה, ומשכך היא הייתה חייבת לפעול בהתאם לה ולהעניק לנתבעים - שבאים בנעלי המנוחה ה"פנסיונרית" - את האפשרות להסדיר את השימוש החורג במשק בכפוף לתשלום דמי שימוש מוזלים.
השופט הוסיף כי בהתאם לנוהל אחר, היה על רמ"י לשלוח למפרים מכתב התראה שמפרט את מהות ההפרה, היקף השטח שבהפרה והיקף הבינוי. אלא שלדברי השופט, אין ראיות לכך שרמ"י פנתה לאם המנוחה או לנתבעים והודיעה להם שהם זכאים להסדיר את ההפרות במשק תוך שנתיים תמורת דמי שימוש מופחתים.
"לאור כל האמור לעיל", כתב השופט, "מאחר שהתובעת לא שלחה לנתבעים מכתב דרישה שיגיע ליעדו ובכך מנעה מהם להגיע להסכמה לעניין ההסדרה הכספית – ובכך פעלה בניגוד לנהליה והחלטות מועצת הרשות, דבר המהווה הפרת חובותיה כלפי הנתבעים שבאו להיטיב עם הנתבעים – סבור אני שהתובעת פעלה שלא בתום לב. היה על התובעת ליתן לנתבעים את האפשרות להגיע להסדרה לפני הגשת התביעה".
בנסיבות אלה נקבע שבני הזוג שמונו כבנים ממשיכים במשק ישלמו את דמי השימוש המוזלים שהאישה הייתה נדרשת לשלם לו רמ"י הייתה מקיימת את חובותיה – בסך 28,100 שקל בלבד.
לאור השיהוי הכבד בהגשת התביעה הוחלט שהסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה בלבד, ולא החל מביצוע השימוש החורג. כמו כן, לא נפסקו הוצאות משפט. התביעה נגד הנתבעת הנוספת נדחתה.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד הראל לפידות עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.