שופט: "גילוי מרצון לא מכשיר העברת כספים חשודים"

בנק הפועלים סירב לבצע העברות בנקאיות חשודות ללקוח שריחפו מעליו אישומים פליליים חמורים. טענת הלקוח כי הליך גילוי מרצון שעבר מחייב את הבנק להיעתר לדרישותיו – נדחתה

האם הליך גילוי מרצון, המקנה לנישום חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס, מאפשר לו לבצע כל פעולה בנקאית העולה על רוחו? השופט מאזן דאוד מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר לאחרונה שלא. לדבריו, כשהבנק ניצב בפני "דגלים אדומים" הגורמים לו לחשוד שיש פוטנציאל סיכון בפעולה שמבקש הלקוח לבצע, הוא רשאי לסרב לביצועה גם אם הלקוח עבר הליך גילוי מרצון.

התובע, גמלאי "אגד", מנהל חשבון פרטי בבנק הפועלים. במסגרת שאלון "הכר את הלקוח" הוא מסר לבנק שפעילותו בחשבון צפויה להיות סולידית למדי, ותכלול קבלת פנסיה מ"אגד" בסך 7,000 שקל בחודש. ואולם, עד מהרה התברר כי הצהרתו רחוקה מהמציאות.

בשנת 2016 נפתחה נגד בעל החשבון חקירה בחשד לקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים בתאגיד, הלבנות הון וכן עבירות מס שונות. מספר שנים לאחר מכן ביקש האיש לבצע העברות בנקאיות בהיקפים נרחבים בין חשבונו לחשבונות בחו"ל, כאשר על רקע החשדות נגדו סירב הבנק לבצע את הפעולות ללא אסמכתאות רלוונטיות. הלקוח נמנע מסיבותיו מלמסור את המסמכים.

בתווך, באוקטובר 2022, הורשע הלקוח בקבלת שוחד של מיליון שקל בתקופת כהונתו כמנהל אגף משק ב"אגד". סמוך לכך הוא הגיש את התביעה לבית המשפט בה עתר לחייב את הבנק לקבל העברות כספים בין חשבונו בארצות הברית או כל חשבון אחר שאושר על ידי רשויות המס, לבין החשבון שלו בבנק הפועלים.

בין היתר טען הלקוח כי העובדה שעבר הליך גילוי מרצון בהתאם לנוהל רשות המסים, מוכיחה שמקור הכספים "כשר למהדרין" ומחייבת את הבנק להיעתר לדרישותיו לביצוע ההעברות.

חוסר שיתוף הפעולה - "דגל אדום"

אבל השופט דאוד הבהיר כי אין בכוחו של ההליך המקנה לנישומים חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס, לאפשר להם לבצע פעולות בנקאיות שתקינותם מעורערת. השופט חידד כי העובדה שהתובע עבר הליך גילוי מרצון אינה מכשירה את הכספים אותם הוא מבקש להעביר כאשר לבנק עומדת הזכות, ואף החובה, לברר לעומק את מקורם.

בהקשר לכך התייחס השופט לרקע הבעייתי של הלקוח, כשכתב כי "עצם מעורבות התובע בהליך חקירה בגין החשדות שיוחסו לו, הגשת כתב האישום, הליך גילוי מרצון – כל אלה נסיבות אשר יש בכוחן לעורר נורות אזהרה בפני התאגיד הבנקאי, כדי שיבחן כל פעולה ופעולה טרם אישור בהתאם להוראות הדין. זו חובתו של הבנק".

בתוך כך השופט קבע שעל בית המשפט לאמץ את עמדת הרשות להלבנת הון, לפיה אין בכוחו של הליך הגילוי מרצון כדי להשפיע על חובתם של המוסדות הפיננסיים לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח חוק איסור הלבנת הון והצווים שהוצאו מכוחו.

לפיכך, הבהירה הרשות, כאשר מועברים או מופקדים כספים בבנק כחלק מהליך גילוי מרצון, על הבנק לקיים את כל החובות המוטלות עליו – לרבות בירור על אודות מקור הכספים, ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים המתאימים.

ואכן, נימק השופט, בנק הפועלים פעל כנדרש כשביקש מהתובע אסמכתאות לצורך ביצוע הפעולות המבוקשות, בין היתר נוכח היקפן הנרחב והרשעתו בפלילים. עצם חוסר שיתוף הפעולה מצד הלקוח מהווה, לדברי השופט, "דגל אדום" כלשעצמו, בגינו רשאי היה הבנק לסרב לבצע את ההעברות.

בנסיבות אלה הורה השופט על דחיית התביעה ועל חיוב הלקוח בהוצאות בסך 15 אלף שקל.

המסקנה מפסק הדין היא שכידוע - יש הפרדה בין ההתייחסות של רשויות המס ובין ההתייחסות של המערכת הבנקאית והרשות לאיסור הלבנת הון לעניין הון לא מדווח. ייצוג בהליך גילוי מרצון חייב לכלול גם התייחסות להוכחת מקורות הכספים וטיפול בנושא הסדרת נתיב הכסף "עד הבית". אחרת - הלקוח שהסדיר את ההון עלול למצוא את עצמו לפעמים מנוע מלקיים את ההסכם שחתם עם רשות המסים, פשוט בגלל שהבנקים לא מאשרים את כניסת הכספים לארץ.

• ב"כ התובע: עו"ד יואל גולדברג
• ב"כ הנתבע (בנק הפועלים): עו"ד מאיר לפלר

רו"ח (משפטן) נמרוד ירון עוסק ב- מיסים ומייצג בהליכים מורכבים של גילוי מרצון בארץ ובחו"ל.
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.