למרות קשיים ניכרים שחווים האחים בבית הספר, כשהגדול שבהם לא יודע קרוא וכתוב, נדחתה בקשת הרווחה להעברתם למרכז חירום: "יש חלופות פחות פוגעניות"
בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה את בקשת שירותי הרווחה להוציא אחים בני 9 ו-11 המתקשים בלימודיהם ממשמורת הוריהם, לטובת העברתם למרכז חירום. השופטת רונית גורביץ קבעה שלמרות חומרת הקשיים - כגון העובדה שבן ה-11 טרם יודע קרוא וכתוב ומצוי, הלכה למעשה, ב"רמה של כיתה א'" - אין מקום לנקיטה בצעד הדרסטי, אלא יש לשלבם במסגרת חינוכית מותאמת.
מדובר במשפחה בת חמש נפשות – אבא, אמא ושלושה ילדים בני 9, 11 ו-13 – המוכרת לרווחה מזה כשלוש שנים. הילדים גרים בפועל אצל האב. באוגוסט אשתקד הורה בית המשפט, לבקשת הרווחה, על מתן צו נזקקות לקטינים, זאת לאור התרשמותו שחוסר שיתוף פעולה בין הוריהם, המצויים בהליכי גירושים, מונע מהילדים קבלת טיפולים להם הם נדרשים.
בתחילת החודש שוב פנתה הרווחה לבית המשפט, הפעם בבקשה להוציא את האחים האמצעי והקטן ממשמורת הוריהם, לצורך העברתם למרכז חירום. הבקשה נומקה בכך שנשקפת לאחים סכנה "והם זקוקים לטיפול רפואי או הגנה מידית על שלומם הגופני והנפשי". זאת, על רקע דיווחים מבית הספר שלפיהם הקטינים חווים קשיים לימודיים וחברתיים משמעותיים.
לגבי בן ה-11 נטען, בין היתר, שעד למעברו מבית אמו לבית אביו בדצמבר האחרון הוא הדיר רגליו מבית הספר "ועסק במשך היום במשחקי מחשב ובמסכים". יתרה מכך, על-פי דיווח המוסד החינוכי מינואר האחרון הילד נמצא בפער לימודי משמעותי מבני גילו, ואף אינו יודע קרוא וכתוב. המחנכת שלו תיארה אותו כ"בובה על חוט", והניסיונות להתאים לו מערכת לא צולחים בשל בעיות התנהגותיות.
"מגיע ללימודים, נעדר מהכיתה"
אשר לבן ה-9 מסרה המחנכת שלו בייאוש שגם אצלו קיים פער לימודי גדול בהשוואה לבני גילו, וכי היא לא צופה התקדמות כלשהי. לדבריה הילד מגיע לבית הספר ל-4 שעות בלבד ונמצא בחוץ יותר ממחצית הזמן. עוד סיפרה שהוא נוקט בשפה אלימה, וכי נרשמו לגביו מספר אירועים חריגים כמו זריקת כדור וכיסא.
ואולם עמדת האב הייתה שאין להוציא את ילדיו ממשמורתו למרכז חירום. הוא שיתף שבנו עבר לאחרונה לגור אצלו ומאז החל לפקוד את בית הספר, להשתתף בחוגים ולשחק כדורגל עם חברים. זאת, אחרי שנה שלמה שבה נעדר ממסגרות, היה צמוד למסכים וניזון מאוכל לא בריא. האב גם התנגד להוצאת ילדיו למסגרת חינוכית מותאמת עבורם מחוץ למושב שלו, תוך שהדגיש את החשיבות של הישארותם בקרב קהילת המושב העוטפת אותם בחום ואהבה.
השופטת גורביץ קיבלה אמנם את טענת האב שאין הצדקה להוצאת ילדיו ממשמורתו, אלא שבאותה נשימה ביקרה אותו על התעקשותו להשאיר אותם במסגרת חינוכית שלא מתאימה עבורם. "מסקנתי היא כי השארתם של הקטינים במסגרת רגילה, שאין לה כלים לקדמם ולטפל בקשייהם הלימודיים, הרגשיים וההתנהגותיים אינה עולה בקנה אחד עם טובתם. עם זאת הפתרון אינו מצוי בהוצאת הקטינים מביתם", כתבה.
בהקשר לכך הדגישה השופטת שהוצאת ילד ממשמורת הוריו ומביתו הינה צעד קיצוני, המבוצע כמוצא אחרון ובנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה זה. בנסיבות אלה היא הורתה על שורת פעולות שיש לבצע במקום הסנקציה הדרקונית, ובראשן שיבוץ האחים במסגרות חינוכיות שיכולות לספק להם מענה לצרכיהם המיוחדים.
- ב"כ המשיב 1: עו"ד שלהם כהן ועו"ד מור זיידן
- האפוטרופסה לדין: עו"ד קלאודיה שלאבנה
- שמות באי כוח יתר הצדדים לא צוינו
עו"ד יעקב בלס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.