הקשישה "עפה" קדימה בגלל ארגז שבלט משורת הארגזים. הרשת הכחישה ואף ניסתה לתלות את האשמה בגורמים אחרים כמו חברת הניקיון וקבלן המשלוחים, אך מה שהתגלה הוא בעיקר בלגן ואי סדרים בנהלי העבודה של הרשת.
השופט משה תדמור-ברנשטיין מבית משפט השלום בתל-אביב קיבל באחרונה את תביעתה של קשישה בת 87, שמעדה בסניף "שופרסל" לאחר שנתקלה בארגז משלוחים, והורה לרשת לשלם לה 268,000 שקל.
מעבר להכחשה גורפת, הרשת אף ביקשה להטיל את האחריות על גורמים אחרים, אך השופט לא השתכנע שיש לכך בסיס משפטי.
המקרה אירע ב-2015. על פי התביעה, שהוגשה נגד שופרסל וחברת הביטוח "כלל", לאחר שסיימו את קנייתם במרכול, התובעת ובעלה צעדו לעבר היציאה, ולפתע התובעת נתקלה במכשול מסוכן ובלתי צפוי, בדמות ארגז ירקות שבלט החוצה בצורה חריגה. בשל כך היא "עפה" קדימה והוטחה ארצה.
בבית חולים אובחנו אצל התובעת מספר שברים באגן, אשר הצריכו שיקום של חודשיים, וגורמים למגבלות לכאבים עד היום.
שופרסל וכלל הכחישו את המקרה, "בהיעדר ידיעה". בנוסף נטען כי בכל מקרה לא מדובר ב"מכשול", וכי הצבת ארגזים המיועדים למשלוח מתחת לדלפקי הקופות היא דבר מקובל. עוד נטען, כי אם התובעת נתקלה בארגז, הרי זה משום שלא נזהרה, במיוחד כאשר לטענתה הארגז בלט באופן "חריג".
במקביל להגנתן, הנתבעות אף הגישו הודעת צד שלישי נגד שתי חברות שנתנו באותה עת שירותי קבלן באותו סניף – חברת ניקיון וחברה שנתנה שירותי משלוחים לבתי הלקוחות.
הקופאית לא זומנה
לאורך כ-40 עמודים השופט תדמור-ברנשטיין ניתח את הסוגיות שעל הפרק. בכל הקשור לעובדות, השופט קיבל את גרסת התובעת, אם כי במהלך המשפט התגלה פרט חדש – רגעים ספורים לפני המקרה בעלה של התובעת התלונן בפני קופאית על מיקומם המסוכן של הארגזים, והקופאית "נפנפה" בידה. אולם בסופו של עניין, הדבר לא פגם באמינות ליבת גרסתה של התובעת.
בהקשר זה השופט אף זקף לחובת הנתבעות את העובדה שלא זימנו לעדות את אותה קופאית ("עדה סופר-רלוונטית" כלשונו) ולא את מנהלת המשמרת, אלא רק את מנהל המרכול שלא זכר את האירוע. כמו כן, הרשת לא סיפקה סרטון מצלמות אבטחה של האירוע. המנהל העיד כי הדבר "שייך לבטחון".
לאחר ניתוח של הדברים, השופט מצא כי שופרסל לא הנהיגה כל שיטת עבודה ביחס לארגזים – לפחות לא בנהלים כתובים – למשל בשאלה מי מוריד את ארגזי המשלוחים מהדלפק לאחר שממלאים אותם, והתברר שלא ברור מי נושא בתפקיד זה.
בהיבט המשפטי, השופט קבע כי הרשת התרשלה כלפי התובעת, ביצירת או אי-מניעת סיכון צפוי שהתממש.
עם זאת, השופט החליט לייחס לתובעת 40% מן האשמה (שיעור גבוה יחסית), וזאת משום שלא הסתכלה על הארץ, אף שלנוכח דברי בעלה, ידעה "בזמן אמת" על האפשרות של מפגע.
בהמשך ניתח השופט את הודעות צד ג' וקבע כי "לא הוכחה התרשלות מי מהקבלנים, ומבחינה חוזית – לא הוכח חיוב רלוונטי, ומכל מקום – חיוב שהופר שיש לו קשר סיבתי לתאונה. ועל כן – לא ניתן להעביר את האחריות לחברת המשלוחים וחברת הניקיון, הם הצדדים השלישיים בתביעה זו".
לאחר שפירט בהרחבה את נזקי התובעת ונכויותיה, וניכה מהערכתו 40% בגין אשמתה, השופט הורה לנתבעות לשלם לתובעת 216,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 52,000 שקל.
בנוסף, הנתבעות חויבו לשלם הוצאות בסך 18,000 שקל לכל אחת מהחברות שנגדן הוגשו הודעות צד שלישי.
- ב"כ התובע: עו"ד אביגדור קנטי
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד אבי אלרום, עו"ד ל. סלומון ואח'
- ב"כ צד ג' 1-2: עו"ד ל. קלטניק ואח'
- ב"כ צד ג' 3: עו"ד שמעון מזרחי, עו"ד אייל לוי ואח'
עו"ד דוד סער
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.