ביטוח לאומי התעקש שהתאונה קרתה באופנוע השטח הפרטי של התובע ולא בעבודה, אך בית הדין האמין לשליח שהחליק בדרכו למסור פיצה ללקוחה
בית הדין לעבודה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה של שליח פיצה להכיר בתאונת דרכים שעבר כתאונת עבודה. השליח טען שהתאונה אירעה בעת שביצע משלוח בקטנוע של הפיצרייה, אך בעקבות שינוי בגרסת מעסיקיו והכחשתם את האירוע, ביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה. עדויות קודמות של המעסיקים, מסמכים רפואיים, דוחות נוכחות, פירוט שיחות וראיות נוספות שכנעו את השופטת הבכירה אורית יעקבס שהתביעה מוצדקת.
התובע, כבן 28, התחיל לעבוד בשנת 2015 בפיצרייה כשליח על קטנוע כשהיה חייל בשירות סדיר והמשיך לעבוד שם לאחר שהשתחרר.
בתביעה שהגיש הוא סיפר כי בזמן משמרת צהריים בנובמבר 2015 החליק עם הקטנוע כשביצע משלוח פיצה, נפצע ונזקק לניתוח. בתחילת 2016 חזר לעבוד בפיצרייה ושנה לאחר מכן עזב לצורך לימודים.
לדבריו, לאחר התאונה התקשר למנהל שלו בעבודה 5 פעמים אך הוא לא ענה. מאוחר יותר מנהלת אחרת מילאה עבורו טופס נפגע עבודה של ביטוח לאומי בו ציינה כי עבר תאונת הדרכים במהלך עבודתו בפיצרייה. המנהלת גם דיווחה לחברת הביטוח וצירפה צילומים של הקטנוע.
אלא שלאחר כשנה אותה מנהלת חזרה בה לפתע מגרסתה המקורית, וטענה שהתובע נפגע כאשר רכב על אופנוע שטח פרטי שלו – ולא במסגרת העבודה. ביטוח לאומי חקר את המנהלת ואת התובע ודחה את תביעתו להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
בעקבות זאת הגיש התובע את התביעה לבית הדין לעבודה וביקש להכיר בו כנפגע עבודה.
ביטוח לאומי טען שתאונת הדרכים לא ארעה תוך כדי עבודתו אלא בעת רכיבה על אופנוע שטח, וביקש לדחות את התביעה.
ראיות עדויות ונסיבות
השופטת יעקבס קיבלה את התביעה וקבעה שלתובע ארעה תאונת דרכים במהלך עבודתו עת רכב על קטנוע של העבודה.
החלטתה התבססה על ראיות ועדויות, בהן טופס ביטוח לאומי שמילאה המנהלת עצמה בו ציינה במפורש את תאריך התאונה ואת התרחשותה בזמן משלוח פיצה מטעם הפיצרייה.
עוד התייחסה השופטת למסמכיו הרפואיים של התובע ממועדים סמוכים לתאונה בהם צוין שנפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו.
בנוסף התייחסה השופטת לעובדה שהתובע התקשר למנהל שלו 5 פעמים בסמוך לשעת התאונה. אותו מנהל טען שהתובע התקשר אליו וסיפר שעשה תאונה עם האופנוע הפרטי שלו ולכן לא יכול להגיע לעבודה. היא ציינה שאם זו הייתה מטרת השיחה לא ברור מדוע התקשר אליו התובע 5 פעמים. היא קיבלה את גרסת התובע לפיה כמות השיחות מעידה על כך שהודיע למנהל שלו על התאונה ובהמשך עדכן אותו במצבו מספר פעמים.
עוד ציינה השופטת כי דוח נוכחות של התובע בעבודה מעיד שעבד באותו היום והתחיל את משמרתו בסמוך לשעה בה קרתה התאונה, וגם תמונות הקטנוע שצילמה המנהלת לאחר התאונה והעבירה לחברת הביטוח תומכות בגרסתו.
השופטת הוסיפה כי המנהלת של התובע לא סיפקה הסבר משכנע לשינוי בגרסתה ועדותה לא אמינה, בעוד שעדות התובע לגבי התרחשות התאונה הייתה עקבית, נתמכה בעדות של חבר שלו, והותירה רושם מהימן.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובע בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מאיר מלכא
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד אברהים מסארווה
עו"ד סאהר חרב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.