התובע, שעוסק במתן הלוואות, סיפר שהסדיר חובות של אחיות שהסתבכו עם השוק האפור, כנגד ערבות מצד דוד שלהן. בבית המשפט התברר כי שילם על החוב סכום קטן בהרבה
בית משפט השלום בתל אביב קיבל ברובה התנגדות לביצוע שטר חוב בסך 1,460,000 שקל שניתן כנגד הלוואה. בעל השטר, דוד של אחיות שהסתבכו עם השוק האפור והיו זקוקות לכסף, טען שמי שהתחייב לפרוע את חובן כנגד הערבות בפועל פרע לנושיהן סכום הנמוך בהרבה מזה הנקוב בשטר. השופטת דלית ורד האמינה לו, ופסקה לאחרונה למלווה רק את יתרת ההלוואה שאינה שנויה במחלוקת.
במאי 2020 חתמו התובע, העוסק במתן הלוואות, והנתבע, דוד של אחיות שחייבות כסף לשוק האפור, על הסכם שלפיו כנגד ערבות מצד האחרון עד לסכום של 1,460,000 שקל – יפרע הראשון את החוב ישירות לנושים. המלווה סיפר כי סוכם שאם תוך ארבעה חודשים ממועד הסכם האחיות לא יחזירו לו בעצמן את ההלוואה, הדוד יידרש לשלם אותה במקומן.
לטענת המלווה, בעוד הוא עמד בחלקו וביטל את כל החובות והאיומים שרבצו לפתחן של האחיות, הן לא מילאו את חלקן ולא החזירו לו את ההלוואה. בנסיבות אלה, הוא הגיש בנובמבר 2020 את הצ'ק של הדוד לביצוע בהוצאה לפועל. לאחר שהדוד הגיש בקשת רשות להתגונן, הדיוק בתיק הועבר לבית המשפט.
לטענת הדוד, פרט לסכום של 110,000 שקל התובע לא העביר כספים נוספים לנושים של האחייניות. הוא סיפר שהגם שפנה למלווה שוב ושוב כדי להמציא אסמכתאות לתשלום כספי ההלוואה, הוא לא עשה זאת כך שלמעשה – אין בפני בית המשפט ראיה שהוא שילם לנושים את הסכום שהבטיח לשלם.
מכאן, לטענת הדוד, שאין לחייב אותו אישית בתשלום כל הסכום שמופיע בשטר החוב.
"עבד עליי שבעה חודשים"
ואכן, קבעה השופטת ורד, התובע לא הוכיח בשום שלב כי שילם לנושים את מלוא הסכום המופיע בשטר החוב.
תחילה עמדה השופטת על לשון ההסכם שנכרת בין הצדדים, לפיה התובע הלווה לאחייניות הנתבע "כספים", וכנגד זה מתחייב הדוד לערוב להן עד לסכום של כ-1.4 מיליון שקל. השופטת חידדה כי המילה "כספים" נאמרה בכלליות, ואין בה כדי להוכיח את הסכום המדויק שהלווה התובע.
השופטת כתבה כי העובדה שלא נכתב בנספח להסכם סכום הכספים שהתובע הלווה בפועל לאחיות, ויש בו הפניה להוראות הסכם ההלוואה מבלי לציין שהתובע מילא את חובותיו – היא בגדר אי גילוי נאות, ואפשרת לנתבע לטעון שהתובע לא מילא את התחייבויותיו.
על כך הוסיפה השופטת את עדות התובע עצמו, שלפיה הוא לא הבטיח לאחיות כלום מלבד שינסה לעזור להן. יוצא, אם כן, שלא הייתה התחייבות קשיחה מצדו לפרוע את כלל חובות האחיות, מה שתומך בגרסת הדוד ששולם רק חלק זעום מהחובות.
לזאת הוסיפה השופטת את העובדה שהתובע לא זימן לעדות מי מהנושים להם הוא כביכול שילם ישירות, במטרה להוכיח את גרסתו. בתוך כך עלה ממסכת הראיות שבזמן אמת נושה מרכזי לא קיבל לידיו כסף מהתובע. בהקשר לכך הוצגה לבית המשפט הודעה מטעם אשתו של הנושה המרכזי, שבינתיים נפטר, כי היא "יצאה טיפשה" בכך שהתובע עבד עליה במשך שבעה חודשים – ראיה המלמדת על אי פירעון החוב.
בסופו של יום קבעה השופטת שמתוך הסכום הנתבע ישלם הדוד רק כעשירית ממנו, 155,000 שקל, אשר אין מחלוקת כי האחיות עוד נותרו חייבות לו.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ניר ויינרמן
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.