האישה, שהרתה לפני החתונה, טענה כי חששה שתצטרך להפיל ושההסכם נערך אצל עורכי דין שאינם מומחים לדיני משפחה. טענותיה נדחו והווילה של בעלה תישאר אצלו
בית המשפט למשפחה בקרית גת קיבל לאחרונה תביעת גבר להכיר בתוקפו של הסכם הממון שנחתם בינו לבין פרודתו ערב נישואיהם. הפרודה טענה שההסכם נחתם בכפייה אצל עורכי דין שאינם מומחים לדיני משפחה כך שהוא חסר תוקף, אך השופט בן שלו קבע שטענת הכפייה משוללת יסוד ואילו השנייה אינה מצדיקה את ביטול ההסכם.
התובע (54) והנתבעת (52) הכירו בפברואר 2006, וחודש לאחר מכן נכנסה האישה להיריון. ביוני אותה שנה הם ערכו הסכם ממון שקבע כי נכסיהם – וילה ומניות של הבעל מצד אחד, ודירה ורכב של האישה מהצד השני – יישארו בבעלות בלעדית של כל אחד מבני הזוג במקרה של פרידה, ולא ייכללו בחלוקת הרכוש. ההסכם נוסח על ידי עורך דין שהיה מפקדו של הבעל בצבא ובהמשך אומת אצל נוטריון.
כשבועיים אחרי החתימה הצדדים התחתנו ובהמשך הביאו לעולם שלושה ילדים. בתקופת נישואיהם התגוררה המשפחה בווילה של הבעל. אלא שבשלב מסוים עבר ביניהם חתול שחור והבעל עזב את הבית, בעוד שהאישה נותרה לגור בו. באוקטובר 2021 הוגשה התביעה לבית המשפט, בה עתר הבעל להכיר בתוקפו של הסכם הממון.
אלא שלטענת האישה ההסכם בטל לנוכח מספר פגמים. כך לטענתה, גם עורך הדין שניסח את ההסכם וגם הנוטריון שאימת אותו אינם מומחים בדיני משפחה, והם לא הסבירו לה על השלכותיו הרות הגורל. בנוסף, לטענתה ההסכם נחתם תחת כפייה שכן בעלה לשעבר איים שאם היא לא תחתום הוא ייפרד ממנה והחתונה תבוטל, באופן שיצריך אותה לעבור הפלה.
קיבלה החלטה מושכלת
אבל השופט שלו קבע שאין סיבה לקבוע שההסכם בטל. הוא שוכנע כי מאחורי טענות האישה עומד רצונה להישאר לגור בווילה של הפרוד, אך מבחינה משפטית העובדה שהיא מתחרטת על ההסכם מצביעה רק על טעות בכדאיות העסקה, שאינה מאפשרת לבטל הסכם.
אשר לטענה בדבר מומחיות עורכי הדין, השופט הבהיר כי החוק לא מחייב זאת. מעבר לזה, גרסת האישה כי משמעות ההסכם לא הוסברה לה קרסה אחרי שבחקירתה הנגדית העידה שאינה זוכרת אם הסבר שכזה ניתן לה או לא.
מסקנת השופט, אם כן, הייתה שלא הוכחו פגמים טכניים בהסכם. למסקנה דומה הגיע השופט גם בסוגיית הפגמים ברצון הצדדים, ובראשם הטענה כי החתימה נכפתה על האישה.
"הנתבעת לא השכילה להוכיח בכל ראיה מעבר לטענתה הכללית, כי התובע איים על הנתבעת ובמשתמע כפה עליה לחתום עליו. אדרבה", כתב השופט "היא קיבלה החלטה מושכלת לחתום על הסכם הממון לבקשת התובע, על מנת להוציא לפועל את רצונה המוצהר להינשא לתובע, משנקלטה להיריון ולא חפצה בביצוע הפלה".
לדברי השופט, לא מבעלה לשעבר חששה האישה במעמד חתימת ההסכם אלא מתגובת משפחתה שלא ידעה כי נכנסה להיריון מחוץ לנישואים. מכאן שמדובר בהחלטה משותפת שהתקבלה אמנם בסד זמנים דוחק לנוכח ההיריון, אך לא בכפייה.
לפיכך תביעת הבעל התקבלה ונקבע שההסכם תקף. האישה חויבה לשלם לו הוצאות בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכה גבאי ועו"ד ליאור מרכס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב מלכה ועו"ד לירון מלכה
עו"ד מורן בריק מילר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.