בית החולים הסתמך על בדיקת אקו לב עוברי תקינה, ונמנע מלחבר את התינוק למוניטור לאחר הלידה – מה שגרם לכך שהמום התפספס. השופטת קבעה שזו רשלנות רפואית
הורי תינוק שמת כעבור 48 שעות מרגע לידתו בגלל מום לבבי, יפוצו ביותר מ-2 מיליון שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה. בית החולים "הצרפתי" אמנם התכחש לכך שסיבת המוות הינה מום בלב והפיל את האשמה על ההורים, שסירבו לנתיחה אחר המוות וגרמו לטענתו לנזק ראייתי המצדיק את דחיית תביעתם, אלא שהשופטת נסרין עדוי קבעה שהאשמה מוטלת עליו בלבד.
התינוק המנוח נולד ביוני 2013 בבית החולים "הצרפתי" בניתוח קיסרי. עם לידתו מצבו היה טוב, אלא שיומיים בלבד לאחר מכן הזעיקה האם את הרופא התורן למחלקת תינוקות, אחרי שבנה הפך לפתע כחול, קר וחיוור, ללא דופק ונשימה. בשלב זה ביצע הצוות הרפואי פעולות החייאה על התינוק, אלא שלמרבה הצער הן כשלו והוא מת.
שבע שנים לאחר האירוע הטראגי הגישו ההורים את התביעה לבית המשפט. לטענתם כבר במהלך מעקב ההיריון אובחן המום הלבבי שממנו מת בנם – "אסימטריה של חדרי הלב" – ומשכך היה על צוות בית החולים לצפות אותו ולהיערך למניעת התממשות הנזק, באמצעות חיבורו למוניטור וביצוע בדיקת אקו לב ישירות על גופו, עם לידתו.
לשיטת ההורים, הגם שבוצעה לפני הלידה בדיקת אקו לב עוברי שהייתה תקינה, בית החולים לא היה רשאי להסתמך על תוצאותיה והיה עליו לבצע את הבדיקות והניטור לאחר הלידה. לדבריהם מדובר ברשלנות רפואית המזכה אותם בפיצוי על נזקיהם.
בית החולים, לעומתם, טען שלא נפל דופי בהתנהלותו וכי לא הוכח שסיבת המוות הייתה מום בלב. לדבריו, הסיכוי שלמנוח היה מום כאמור, כשבדיקת אקו לב עוברי הייתה תקינה, הוא פחות מ-0.01%.
בהקשר לכך נטען שסירוב ההורים לבצע לבנם נתיחה אחר המוות מטעמי דת, יצרה נזק ראייתי בכל הנוגע לגילוי סיבת הפטירה האמיתית, באופן המצדיק לדחות את תביעתם.
בית החולים התנער מרישומיו
אלא שהשופטת עדוי קבעה שאין בסירוב ההורים לנתיחה אחר המוות, על מנת לסכל את תביעתם. ראשית, לא הוכח שמישהו מבית החולים פנה להורים בזמן אמת על מנת לבקש מהם את הסכמתם לביצוע הנתיחה, תוך הדגשת חשיבות ההליך. שנית, וכאן עיקר, במסמכי הפטירה מבית החולים נכתב כי סיבת המוות היא "הפרעת קצב לב וחשד למחלת לב".
לדברי השופטת, משבית החולים בעצמו שוכנע שהתינוק מת כתוצאה ממום בלב, הרי שאין לקבל את סיבוב הפרסה שעשה בהליך המשפטי. "אין כל זכר בתיעוד הרפואי לתשניק כלשהו, חנק, מכה, תאונה, או כל בעיה אחרת אליה התייחס מומחה הנתבע. כך ששוכנעתי כי הפרעת הקצב שהובילה לפטירת המנוח, מקורה בבעיה לבבית שלא אובחנה", כתבה.
זאת ועוד, המומחה מטעם ההורים הותיר על השופטת רושם אמין בהרבה מזה של מומחה בית החולים. הוא העיד שחיבור למוניטור וביצוע אקו לב לתינוקות שיש לגביהם חשד "למשהו קרדיאלי אפילו קטן" הם בגדר פרקטיקה רפואית מקובלת ונפוצה, כך שהיה על בית החולים לעשות זאת על מנת להציל את חיי התינוק.
לפיכך השופטת קבעה שמות התינוק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית של בית החולים, ושעליו לפצות את ההורים ב-1,690,000 שקלים עבור נזקיהם השונים כגון הוצאות קבורה, כאב וסבל וקיצור תוחלת חיי התינוק. עוד חויב בית החולים לשלם להורים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 419,259 שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד רועי לביא
- ב"כ הנתבע: עו"ד חסן דבאח
עו"ד ירון מויאל
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.