תמ"א 38 תצא לדרך למרות התנגדות השכנים מהבניין הסמוך

השכנים טענו כי התכנית תפגע קשות באיכות חייהם ובערך הדירות שלהם, אולם שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א השתכנעה שוועדות התכנון לקחו את הפגיעה הזו בחשבון – והחלטתן הייתה סבירה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה עתירה של קבוצת בעלי דירות בבניין ברמת גן, שהתנגדו לתמ"א 38 בבניין סמוך בטענה שהשיפוץ יחסום כניסה של אור ואוויר לדירותיהם ויפגע בפרטיותם. השופטת ארנה לוי ציינה כי העותרים אמנם ייפגעו עקב הבנייה אך במקרה הנוכחי לא ניתן להעדיף את האינטרס שלהם על פני חיזוק בתים מפני רעידות אדמה והצלת חיים.

העתירה הוגשה לאחר שוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה ברמת גן דחתה את הערר של העותרים על כך שהוועדה המקומית אישרה תמ"א 38 בבניין השכן – במסגרתה יתווספו לו 2.5 קומות ו-5 דירות חדשות, וכן מעלית, מתקן חנייה וממד"ים.

בניינם של העותרים נבנה ב-1999, ואינו זכאי לזכויות מכח תמ"א 38. טענתם העיקרית – הן בוועדות התכנון והן בבית המשפט המחוזי – הייתה כי הבנייה המבוקשת תביא לחסימה מוחלטת של צדו הצפוני של בניינם, באופן שימנע כניסת אור ואוויר, ויפגע בפרטיותם ובערך הנכס שלהם.

עוד נטען שישנה מצוקת חנייה באזור, והתוכנית לא נותנת פתרון הולם לחניות עבור הדירות החדשות. לפיכך הם טענו שעל בית המשפט להורות לגופי התכנון ושקול חלופות תכנוניות אחרות.

מנגד, ועדת הערר ציינה כי הפגיעה בעותרים אינה בלתי סבירה והיא לא הצדיקה את דחיית הבקשה להיתר. בנוסף היא הציעה לבדוק אפשרות להוסיף חלונות בצד המערבי של בניין העותרים כדי לפתור את בעיות האור והאוויר שהעלו.

הוועדה הוסיפה עוד כי קיימים אילוצים שונים שאינם מאפשרים בנייה שונה מזו שגובשה בתוכנית. בטענה זו התייחסה הוועדה בעיקר לטענת הדיירים כי אפשר להעביר את הממ"דים המתוכננים מהצד הדרומי של הבניין לצידו המערבי.

התנגשות בלתי נמנעת

הכרעתה של השופטת ארנה לוי התבססה על פסיקת בית המשפט העליון, שלפיה אין להתערב בהחלטות של רשויות התכנון כל עוד לא נפל בהם פגם חוקי כלשהו, כמו למשל חריגה מסמכות, חוסר תום לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. במילים אחרות, בית המשפט אינו אמור להיכנס בנעליהן של רשויות התכנון, ולהתערב בשיקול דעתן המקצועי.

במקרה זה, השופטת קבעה כי העותרים לא הוכיחו שבהחלטות הוועדות נפל פגם המצדיק התערבות. "העתירה מכוונת כנגד תבונת ההחלטה מההיבט התכנוני ומעמידה לדיון שאלות תכנוניות מקצועיות, טהורות ומובהקות", כתבה.   

בהמשך פסק הדין השופטת ניתחה את התכנית וציינה כי ועדת הערר בחנה את טענות העותרים באופן מעמיק ויסודי, איזנה בין כל השיקולים הרלוונטיים וקיבלה החלטה מנומקת בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ובהתאם לסמכותה.

בנימה כללית יותר, השופטת הזכירה שלא פעם ולא פעמיים, תכניות תמ"א 38 יוצרות התנגשות בלתי נמנעת בין אינטרסים, ותפקידן של ועדות התכנון הוא לאזן ביניהם. מצד אחד, הגשות מטרות תמ"א 38 שעניינן בטיחות והצלת חיי אדם, ומצד שני מזעור הפגיעה באיכות החיים וברכושם של בעלי זכויות אחרים שעשויים להיפגש מהתכנית.  

במקרה הנדון, השופטת סברה כי אף שאין להקל ראש בפגיעה שתיגרם לעותרים, האיזון שנעשה הוא סביר, ואין להעדיף את אינטרס העותרים על פני האינטרס הגלום בתמ"א 38.

העותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 9,000 שקל.

• ב"כ העותרים: עו"ד תכנון ובנייה שרון גלילי, עו"ד דורית דגן
• ב"כ המשיבים: עו"ד מורן גור, עו"ד אור דבוש דבורי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.