תקדים: מעסיק רשאי לתהות על אישור מחלה מקופת-חולים

בפסק דין דרמטי קבע בית הדין לעבודה כי מעסיק מוסמך להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם אם אישור המחלה הונפק על ידי קופת חולים

תם העידן שבו עובד יכול בלחיצת כפתור לשלוף אישור מחלה מרופא המשפחה שלו כדי לחמוק מעבודתו? בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה הרחיב השופט הבכיר כאמל אבו-קאעוד מבית הדין לעבודה בתל אביב את התקנה המאפשרת למעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם למקרים שבהם אישור המחלה שהנפיק העובד שייך לקופת-החולים שלו.

פסק הדין עסק בתביעות הדדיות שהגישו חברה למתן שירותי ייעוץ להחזרי מס ועובדת לשעבר שלה, זו נגד זו. נסיבות הפסקת יחסי העבודה היו קשר שרקמה העובדת עם חברה מתחרה. על רקע זה, וטענת החברה לירידה בתפוקה של העובדת, נשלחה אליה הזמנה לשימוע, אשר הוסכם כי ינוהל בכתב.

אלא שבסמוך לקבלת ההזמנה הודיעה לפתע העובדת שהיא נפלה למשכב ולכן לא תוכל להגיב לטענות נגדה, תוך שהציגה אישורי מחלה לכמעט שלושה חודשים קדימה. בשלב זה ביקשה החברה, שחשדה כי העובדת מתחזה, להעמיד אותה לבדיקה רפואית מטעמה. במכתב ששלחה לבא-כוחה ביולי 2021 נרשם, בין היתר, שהעובדת נצפתה בחדר כושר בתקופה שבה טענה כי חולה, ולכן עליה לסור לרופאה מסוימת, במקום פלוני בשעה כך וכך, על מנת שתבדוק אותה.

בסופו של יום העובדת נמנעה מלהתייצב לבדיקה ובהמשך הגישה, כאמור, את תביעתה לקבלת זכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה. מעסיקתה לשעבר הגישה תביעה נגדית, בין היתר לחיוב העובדת בפיצוי על התנהלותה חסרת תום-הלב.

המציאות השתנתה

השופט אבו קאעוד הסביר שלפי תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), אם התעורר ספק אצל מעסיק לגבי תוכן תעודת מחלה "שלא ניתנה ביד רופא קופת חולים" - הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, ועל העובד להיענות להזמנתו ולהיבדק. אלא שלעמדת השופט מדובר בתקנה מיושנת שאינה תואמת למציאות של היום, ועל כן נדרשת התערבות שיפוטית.

"אנו סבורים כי הגיעה העת להרחיב את התקנה גם למקרים בהם הומצאה תעודת מחלה על-ידי קופת חולים, במקרים מיוחדים כמו במקרה שלפנינו", כתב השופט. לדבריו, "בשים לב שאין כיום כל קושי לקבל אישור מחלה ללא ביקור רופא, ובלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים, אין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על-ידי קופת חולים, לתעודה המונפקת על-ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת קופה כזו, ומדובר אפוא באבחנה מלאכותית שאיננה עוד בתוקף".

בהקשר לכך ציין השופט כי לפי התקנות אישור מחלה לא יכלול פרטים כלשהם לעניין מחלת העובד, אלא שלדבריו, לצד חשיבות הוראה זו בהגנה על פרטיות העובד - "היא מותירה את המעסיק באפלה לעניין מהימנות אישור המחלה". הוא הדגיש שהדברים נכונים שבעתיים כשהאישור מונפק מיד לאחר זימון העובד לישיבת שימוע, והלה עושה בו שימוש כדי לדחותה לתקופה ממושכת, ובכך למעשה כופה על המעסיק את הארכת חוזה העבודה.

יישום הדברים על המקרה שלפניו הוביל את השופט לקבוע כי היה על העובדת להתייצב לבדיקה הרפואית מטעם החברה, הגם שהציגה בזמן אמת אישורי מחלה מקופת החולים שלה. מסקנתו הייתה שהלכה למעשה העובדת התפטרה ולא פוטרה, כך שאינה זכאית לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.

בהמשך התקבלה טענת החברה שלפיה במעשיה המתוארים קיימה העובדת את חוזה העבודה בחוסר תום לב, תוך הפרת חובת הנאמנות שלה. בסופו של יום חייב השופט את העובדת לשלם למעסיקתה לשעבר פיצויים והוצאות בסך כ-5,000 שקלים.

• ב"כ העובדת: עו"ד אלעד שרון
• ב"כ החברה: עו"ד אסף אוסלקה