התרשלות חמורה: יילדה אישה בסיכון גבוה ותיפרד מהמקצוע לשלוש שנים

טלי הלוי יילדה את האישה במרכז שהיא מנהלת עם בעלה, ד"ר אילן הלוי, שרישיונו כרופא מותלה בשל הליכים פליליים ומשמעתיים. לאחר הלידה התינוק אושפז במצב קשה. משרד הבריאות התלה את רישיונה

ב-2019 יילדה טלי הלוי אישה שהייתה בהיריון בסיכון גבוה במרכז ״ג'הארה דולה״ שהיא מנהלת עם בעלה. התינוק נולד כשהוא סובל ממצוקה נשימתית ופונה לבית החולים לניאדו במצב קשה. בעקבות האירוע משרד הבריאות התלה את רישיונה לשלוש שנים. הלוי ביקשה לעכב את ביצוע העונש עד להכרעה בעתירה שהגישה נגד ההחלטה, אך בקשתה נדחתה לאחרונה.  

הלוי ובעלה, ד"ר אילן הלוי, מנהלים בביתם שבאזור השרון מרכז לידה בשם ״ג'הארה דולה״. 

בספטמבר 2019 הגיעה למרכז אישה בהריון בסיכון גבוה. היולדת הייתה בהריון "עודף" שכן גיל ההיריון היה 43+2, בעברה שני ניתוחים קיסריים, לעובר אובחן מום בכליה השמאלית, ליולדת הייתה סוכרת הריונית ובביקור במיון מיילדותי בשיבא הומלץ לה ללדת בניתוח קיסרי.

למרות הסיכונים, ואף שהוצא נגד המרכז צו הפסקה מינהלי ופורסמה אזהרה של משרד הבריאות שלא לבצע לידות במקום, הלוי ליוותה את היולדת.

התינוק נולד עם קשיי נשימה, טונוס ירוד ומים מקוניאליים. הלוי פנתה למד"א רק כחצי שעה לאחר הלידה והתינוק והיולדת פונו לבית חולים לניאדו באמבולנס כשהתינוק במצב קשה.

על רקע זה, הוגשה כנגדה קובלנה במשרד הבריאות ובפברואר השנה (2021) היא הורשעה. בגזר דינה שניתן בחודש שעבר החליט השופט בדימוס אמנון סטרשנוב להתלות את רישיונה למשך שלוש שנים.

הלוי הגישה עתירה נגד ההרשעה במסגרתה ביקשה לעכב את ביצוע העונש. היא העלתה טענות כנגד הוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שעוסק בלידות בית ואשר נקבע כי היא פעלה בניגוד להן. בין השאר היא טענה שמדובר בחוזר המופנה לגורמי הרפואה הציבורית ולא הפרטית וכי לחוזר אין מעמד מחייב.

היא טענה עוד שהבחירה ללדת בלידת בית הייתה של היולדת והיא הייתה מתבצעת גם בלעדיה. לפיכך לטענתה, לא רק שהיא לא סיכנה את היולדת, אלא נוכחותה אף הצילה את חייו של הילוד. 

המשיבים, שר הבריאות, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו טענו כי סיכויי העתירה קלושים. הם הדגישו כי הלוי פעלה בניגוד להוראות חוזר שמטרתו לקבוע הנחיות לבעלי מקצוע רפואיים לביצוע לידות בית, תוך איזון בין חופש הבחירה של היולדת לבין הרצון לשמור על בטיחות היולדת והילוד.

סיכויי העתירה לא גבוהים

השופטת ענת זינגר מבית המשפט המחוזי בירושליםהתרשמה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים, ודחתה את הבקשה. 

היא ציינה כי אף בהנחה שהחוזר אינו מחייב את הלוי הוא יכול ללמד על סטנדרט מקצועי מצופה ובסופו של יום ניתן לקבוע כי היא התרשלה התרשלות חמורה במילוי תפקידה המקצועי ופעלה באופן שאינו הולם את המקצוע.

״האופן בו מציגה המבקשת את חלקה בלידה (כאילו מדובר מצידה רק בהצלת חיים, ביחס למצב נתון) - ספק אם יוכל להתקבל״ כתבה השופטת והבהירה כי לא מדובר במיילדת שנקלעה למקום לידה, אלא ביולדת שבחרה לבוא ללדת במרכז הלידה שבבעלות הלוי. הלוי לא שילחה אותה לדרכה וזאת על אף שהתקיימו נתונים המלמדים על הסכנה הכרוכה בכך וכן על אף שקבלת היולדת הייתה במקום אשר לגביו ניתן צו סגירה.

הלוי חויבה בהוצאות של 2,500 שקל. 

• ב״כ המבקשת: עו"ד לירן זילברמן
• ב״כ המשיבים: עו"ד ילה אשכנזי ואח' מטעם פרקליטות מחוז י-ם

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.