צבעי רכב במוסך החל לסבול מכאבי גב קשים לאחר שלוש שנים שבהם שפשף מכוניות. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע שהעבודה הקשה גרמה לו לאירועים תאונתיים זעירים שהביאו לנזק.
השופט דורי ספיבק קיבל לאחרונה תביעה נגד הביטוח הלאומי שהגיש אדם שעבד במוסך כצבעי רכב. השופט קבע שיש קשר בין ליקוי הגב שממנו הוא סובל לבין עבודתו ויש להכיר בו כנפגע בעבודה.
באוגוסט 2014 הגיש העובד תביעה לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה. הוא סיפר שב-2010, בהיותו בן 25, החל לעבוד כצבעי רכב. ב-2013, בשל חזרה על פעולת כיפוף והרמת ציוד החל לסבול מכאבי גב ומגבלות תנועה שאילצו אותו להפסיק לעבוד. בהמשך אובחן כסובל מבלט דיסק.
הביטוח הלאומי דחה את התביעה וקבע שלא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו. המוסד ציין כי מחלתו של האיש התפתחה על רקע תחלואה טבעית שאינה קשורה בתנאי העבודה.
בתביעה שהגיש העובד בבית הדין לעבודה הוא ציין שהועסק במוסך במשרה מלאה וחלק משמעותי מעבודתו היה לבצע הכנות לצבע של רכבים. מכיוון שבמוסך הספציפי שבו עבד נעשה תהליך זה ללא שימוש בציוד עזר הוא נדרש במשך שעות רבות ביום לשפשף דלתות וחלקים נמוכים אחרים של מכוניות באמצעות נייר שיוף, פעולה שעל מנת לבצעה נאלץ לכופף את גבו במשך זמן ממושך.
מומחה שמינה בית המשפט קבע בחוות דעת מ-2017 כי יש קשר בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו. המומחה הבהיר כי הליקוי נגרם ממיקרוטראומה חוזרת (פגיעות זעירות שהצטברו זו על גבי זו וגרמו לליקוי).
המומחה הסביר כי יש אסכולה רפואית מקובלת שלפיה עבודה במשך שעות, מידי יום, במשך שנים בכיפוף קדמי מוגזם של עמוד השדרה תהיה מלווה בתחלואה של עמוד השדרה המותני. כמו כן, מאחר שאין תיעוד לתלונות על כאב גב תחתון לפני 2013 ותלונות התובע החלו כ-3 שנים לאחר תחילת עבודתו, יש לראות בעבודה כסיבה משמעותית לליקוי.
על אף מסקנות המומחה טען הביטוח הלאומי שיש לדחות את התביעה. לשיטתו, הליקוי בגבו של התובע לא נוצר בשל פגיעות זעירות עקב תנועה אלא עקב תנוחה של כיפוף ממושך. לדבריו, על פי הפסיקה תנוחת כיפוף ממושך, להבדיל מתנועות השפשוף, אינה מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.
תנועות סיבוביות
אך השופט דורי ספיבק הבהיר כי אמנם לפי הפסיקה שהייה של עובד בתנוחה סטטית לא נוחה (כריעה, כיפוף, שכיבה על עמוד השדרה), גם אם היא תרמה לליקוי בגב, אינה מבססת הכרה במיקרוטראומה מאחר שלא מדובר בתנועה חוזרת ונישנית.
עם זאת, במקרה זה המומחה הבהיר כי אם תנועות הידיים של העובד משולבות בתנועות סיבוביות או בהטיות של עמוד השדרה, הדבר יכול להשפיע על התפתחות פריצות דיסק בעמוד השדרה המותני.
כלומר, אם התובע היטה את עמוד השדרה ובעודו שוהה בתנוחה זו עסק בתנועות שפשוף סיבוביות לאורך זמן, יש קשר סיבתי לפגיעה בגבו.
לדבריו, חומר הראיות מצביע על כך שחלק גדול מעבודתו של התובע היה לשייף בתנועות סיבוביות כלי רכב. בנסיבות אלה ומאחר שלא מדובר בכיפוף סטטי של הגב, דין התביעה להתקבל.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 8,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד אדם וינצר
- ב״כ הנתבע: עו"ד עדי וידנה
* עו״ד אלי איש שלום עוסק בביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.