העמותה ביקשה לקיים צוואה של אישה שלא הותירה ילדים והורישה לה את דירתה. בית המשפט דחה את הבקשה לנוכח הסכם בין האישה לבין אחיה שלפיו לאחר מותה הדירה תישאר במשפחה.
בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה ערעור שהגישה עמותת ״תנו לחיות לחיות״ נגד ההחלטה שלא לקיים צוואה של אישה מ-2013 בה הורישה לה את דירתה. בית המשפט קבע כי הצוואה מנוגדת להסכם מ-2011 בין האישה לבין שני אחיה שלפיו אם לא יהיו לה ילדים, הדירה שנרכשה על ידי הוריהם תעבור לבעלותם.
הורים לשלושה רכשו דירה לבתם הסובלת מבעיות נפשיות במטרה להבטיח לה קורת גג. הם רשמו אותה על שמם ואפשרו לבת לגור בה.
ב-2005 נפטרה האם ושני ילדיה האחרים הגישו בקשה לקיום צוואתה. בצוואה הורתה האם כי לאחר מותה תירשם הדירה על שם שניהם והם יתפקדו כנאמנים ויאפשרו לאחותם לגור בדירה כל חייה. עוד נקבעה בצוואה הוראת ״יורש אחר יורש״ שלפיה לאחר מות הבת יעבירו האחים את הדירה לבעלות צאצאיה ורק אם לא יהיו לה ילדים הזכויות תהיינה שלהם.
האחות התנגדה לקיום הצוואה, בין היתר מאחר שהאם הורישה לשני אחיה דירות בתל אביב, בנוסף לדירתה. בעקבות הסכסוך הגיעו עמה האחים להסכם פשרה בו נקבע כי הבעלות בדירה תעבור אליה במגבלות מסוימות. הוסכם כי היא לא תוכל לעשות פעולות משפטיות בדירה (כמו מכירתה) אלא אם כן בית משפט יקבע שמצבה הבריאותי מאפשר לה להבין את השלכות פעולותיה. עוד הוסכם כי אם האחות לא תותיר ילדים הזכויות בדירה יישארו במשפחה בהתאם לכוונת האם.
ב-2011 נעתר בית המשפט לבקשת האחות להסיר את המגבלות על הדירה והערת האזהרה שנרשמה מתוקף ההסכם נמחקה. במרץ 2013 ערכה האחות צוואה לטובת עמותת ״תנו לחיות לחיות״ בה הורישה לה את הדירה. חודש לאחר מכן היא נפטרה, מבלי שהותירה ילדים.
העמותה הגישה בקשה לקיים את הצוואה אך בית המשפט קיבל את התנגדות האחים.
בערעור תקפה העמותה את ההחלטה. לטענתה, ההסכם אינו חוקי בהיותו מגביל את זכותה של האחות לצוות את רכושה כרצונה. עוד נטען כי הקביעה של יורש אחר יורש יכולה לחול במסגרת צוואה אך לא בהסכם כפי שנערך בין האחים.
האחים טענו מנגד כי אין הגיוני יותר מהרצון להשאיר את הזכויות בנכס במשפחה לאחר מות האחות וכך יש לפרש את הסכם הפשרה.
בעלות מוגבלת
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ישעיהו שנלר, דחה את הערעור. לדבריו, הוכח כי כוונת כל הצדדים, כולל האחות, הייתה כי אם הדירה לא תימכר בימי חייה, יחול הדין של יורש אחר יורש באופן שאם יהיו לה צאצאים הזכויות תועברנה אליהם ואם לא, הזכויות יוקנו לאחים או ילדיהם.
השופט קבע כי ההסכם עומד במגבלות חוק הירושה שכן בניגוד לעסקאות הנוגעות לזכות הירושה עצמה, אין מניעה לעריכת עסקאות בנוגע לנכסי עיזבון שהועברו בירושה.
כמו כן, את הסכם הפשרה יש לקרוא על רקע צוואת האם והוא שיפר את מצבה של האחות והעניק לה בעלות בנכס. עם זאת, לא מדובר בבעלות מלאה אלא מוגבלת. בהתאם, האחות יכולה הייתה לממש את הזכויות בדירה בימי חייה אך לאחר מותה, משלא מכרה את הנכס או העבירה את הזכויות לאחר, הוא נשאר במשפחה.
העמותה חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 40,000 שקל.
השופטים קובי ורדי ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ המערערת: עו"ד משפחה אמיר רוזנברג, עו"ד רם גליצר
- ב״כ המשיבים: עו"ד בועז קראוס, עו"ד נועה בינדר
עו"ד רועי ויסמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.