בעל חויב בבית דין רבני בכתובת אשתו, אף שבמסגרת הסכם הגירושים ביניהם היא ויתרה עליה. הוא פנה לבית משפט למשפחה ויקבל החזר מלא בתוספת הוצאות משפט
אישה שוויתרה במסגרת הסכם גירושים על כתובתה תבעה אותה בכל זאת בבית הדין הרבני וזכתה. אלא שהבעל לא נשאר חייב ותבע החזר בבית המשפט למשפחה בבאר שבע. סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש קיבלה את עתירתו במלואה, בתוספת הוצאות.
מדובר בבני זוג שהיו נשואים כמעט ארבעה עשורים עד שיחסיהם עלו על שרטון. בנובמבר 2021 הם חתמו על הסכם גירושים כולל שקבע, בין השאר, כי האישה תמחל על כתובתה בסך מיליון השקלים. כחודש לאחר מכן אושר ההסכם בבית המשפט למשפחה. אלא שהצהרות לחוד ומעשים לחוד: כעבור מספר חודשים היא הגישה תביעת כתובה לבית הדין הרבני, ולבסוף נקבע שבעלה ישלם לה עשירית ממנה, כלומר מאה אלף שקלים.
בעקבות זאת הגיש הבעל את תביעתו לבית המשפט למשפחה, בה טען שהגשת תביעת הכתובה מהווה הפרה בוטה של הסכם הגירושים. לטענתו, אשתו לשעבר פעלה בחוסר תום לב מובהק, ויש לחייבה להחזיר לו את סכום הכתובה שבו חויב בבית הדין הרבני.
לעומתו טענה האישה כי לא הפרה את הסכם הגירושים. היא הבהירה בהקשר לכך שסעיף ויתור הכתובה לא קיבל תוקף של פסק דין, שכן לבית המשפט למשפחה, שאישר את ההסכם, אין סמכות עניינית לגביו. עוד היא טענה כי לא הוכחה גמירות דעתה לוותר על הכתובה במהלך אישור ההסכם בבית המשפט.
מציאות שלא ניתן לקבל
השופטת קודלר עיאש קיבלה את טענת הבעל לפיה האישה הפרה את הסכם הגירושים בחוסר תום לב בעצם הגשת תביעת הכתובה.
היא ציינה שאמנם סעיף ויתור הכתובה לא אושר בבית המשפט למשפחה, שכן הסמכות בעניין היא ייחודית לבית הדין הרבני, אלא שלדבריה מקור חיוב האישה לפעול על-פי הסכם הגירושים שעליו חתמה מצוי בדיני החוזים.
בהקשר לכך הדגישה השופטת שכפי שבית המשפט אינו מתיר "תכסיסנות גט" של בעלים המעכבים סידור גט בבית הדין הרבני, חרף הסכמתם לכך בבית המשפט האזרחי, כך לא יתיר "תכסיסנות כתובה" של נשים במטרה למצב עצמן בעמדה טובה יותר בסכסוך הרכושי.
"באותה מידה שלא היינו מקבלים מציאות שבה לאחר אישור הסכם גירושין כולל שבו מתחייבים הצדדים להתגרש, בוחר גבר לעגן את אשתו ולטעון כי ההסכמה להתגרש המצוינת בהסכם הכולל איננה מחייבת אותו, שכן היא מצויה בסמכות ייחודית של הערכאה הדתית, כך לא ניתן לקבל מציאות שבה לאחר אישור הסכם גירושין כולל בוחרת אישה לעתור לתביעת כתובתה, למרות שבמסגרת ההסכם הכולל היא התחייבה לוותר על כתובתה", כתבה השופטת.
התרשמות השופטת הייתה שהאישה פעלה כאמור בחוסר תום-לב כשניסתה באופן מודע לשפר את מצבה באמצעות תביעת כתובה המהווה הפרה של סעיף ההסכם. בנסיבות אלה, קבעה, זכאי הבעל לשיפוי על ההפסד הכספי הנובע מתביעת הכתובה.
לפיכך השופטת חייבה את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הכתובה שנפסק, בסך 100,000 שקלים, בתוספת 25,000 שקלים הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד שרון אביב שוחט
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מור בר אור
עו"ד אברהם שלו
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.