התיק נפתח בשל הלוואה שלקחה האישה עם בעלה לשעבר. מסקנת השופטת הייתה שהגרוש והמלווה הסתירו ממנה שלמעשה ההלוואה נפרעה
משכון שהוטל על זכויות עתידיות של אישה לשתי דירות, בשל הלוואה שלקחה עם בעלה לשעבר, בוטל לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. מסקנת השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט הייתה שההלוואה, הלכה למעשה, נפרעה במלואה, תוך שהמלווה והגרוש, עורך דין במקצועו, עשו יד אחת כדי להסתיר זאת מהתובעת.
תחילת הפרשה בספטמבר 2016 אז לקחו התובעת והנתבע, בעודם נשואים, הלוואה בסך 750 אלף שקל. המלווה היה אחד מלקוחות הבעל, שהינו בעל משרד עורכי דין. במסגרת הסכם ההלוואה נקבע שלצורך הבטחת פירעונה ימושכנו זכויות האישה העתידיות לקבלת שתי דירות מכוח היותה בעלת מניות בחברה מסוימת.
שלוש שנים חלפו כשבאוגוסט 2019 הגיש המלווה את שטר המשכון לביצוע בהוצאה לפועל, בטענה שההלוואה טרם נפרעה. בתגובה הגישה האישה בקשה לעיכוב הליכים ובהמשך, ביולי 2020, את תביעתה לבית המשפט נגד המלווה ובעלה לשעבר, ממנו התגרשה רשמית בספטמבר אותה שנה.
האישה סיפרה שהיא ובעלה לשעבר נזקקו להלוואה אחרי שהאחרון שקע בחובות עקב הסתבכות כספית מול לקוחות. לדבריה היה חשש כבד מהידרדרות להליכים משפטיים ופליליים, והגרוש הפעיל עליה לחצים כבדים עד שנכנעה והסכימה לערוב להלוואה.
התובעת הדגישה שהיא עצמה לא קיבלה אפילו שקל אחד מההלוואה, שלמיטב ידיעתה נפרעה במלואה. בנסיבות אלה עתרה להכריז על המשכון המוטל על זכויותיה לדירות כבטל ומבוטל.
המלווה והגרוש, לעומתה, הכחישו את פרעון ההלוואה. נטען שהתובעת חתמה על ההסכם כלווה ולא רק כערבה, ועשתה זאת מתוך צלילות הדעת, כך שאין יסוד לטענות שהעלתה בדבר היעדר כשירות . מכאן, לשיטתם, שהמשכון תקף.
גילו טפח, כיסו טפחיים
השופטת פינצ'וק-אלט קבעה שהאישה אכן חתמה על ההסכם כלווה ולא כערבה בלבד. עם זאת, היא עמדה בנטל להוכיח כי ההלוואה שהיא ובעלה לשעבר לקחו, הלכה למעשה נפרעה במלואה.
לדברי השופטת, שורש העניין מצוי בהליך הוצאה לפועל קודם שהתנהל בין הגרוש למלווה, בו עתר האחרון למימוש צ'ק שמסר לו הראשון, בסך רבע מיליון שקלים. בסופו של יום ההליך נסגר מבלי שהשניים סיפקו הסבר על הסיבה לכך, כשאחת האפשרויות היא "דיל" שסגרו מאחורי הקלעים, במסגרתו חובות שכר טרחה של המלווה לגרוש יקוזזו עם סכום ההלוואה.
"הנתבע הודה שהגיע להסדר עם המלווה לסגירת תיק ההוצאה לפועל בגין הצ'ק של 250,000 שקל, אך לא סיפק פירוט מה כלל ההסדר", כתבה השופטת. היא ציינה שעורך הדין הודה מפורשות בחקירתו כי בינו לבין המלווה היה סיכום על קיזוז ההלוואה תמורת מתן שירותים משפטיים. לדבריה סביר יותר להניח שההמחאה בסך רבע מיליון השקלים קוזזה משכר הטרחה שהמלווה היה חייב לגרוש, דבר שאיפשר את המשך הייצוג של המלווה בהליכיו המשפטיים על ידי הגרוש.
"מארג הנסיבות מצביע על מסקנה לוגית אחת ויחידה: הנתבע הגיע עם המלווה להסדר במסגרתו הנתבע פרע את ההלוואה, בין במתן שירותים משפטיים קודמים ובין אם עתידיים", סיכמה השופטת. היא הוסיפה כי עולה החשש כי במסגרת זו התחייב הגרוש לסייע ללווה "להפיל" את ההלוואה על התובעת. "מדובר במעשה מרמה מובהק שהנתבעים כשלו לספק לו הסבר אלטרנטיבי כלשהו", כתבה.
לפיכך, ומשהגיעה למסקנה שההלוואה נפרעה במלואה, הורתה השופטת על ביטול המשכון שהוטל על זכויותיה העתידיות של התובעת לדירות, וכפועל יוצא מכך על סגירת תיק ההוצאה לפועל. בעלה לשעבר והמלווה חויבו לשלם לה כ-120,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד רון קולנברג ועו"ד אורן יוסף
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד ישראל ליכטנשטיין ועו"ד יפית אופק
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד אבישי אוסטרייכר
עו"ד שי שמש
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.