נכס מוזנח בת"א, ללא בית שימוש ומקלחת, נמכר תמורת 11.5 מיליון שקל. שופטת קבעה שאין להחשיבו כ"דירת מגורים"
מכירת בית לא גמור בשכונת נווה צדק לא תהנה מפטור והקלות במס שבח - כך קבעה לאחרונה ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב. יו"ר הוועדה, השופטת ירדנה סרוסי, נימקה שמדובר בנכס בלתי ראוי למגורים שאין להחשיבו כ"דירת מגורים" לצורך חוק מיסוי מקרקעין.
תחילת הפרשה במאי 1997 אז קיבל העורר, בעליו הרשמיים של הבית נשוא ההליך, היתר לבנייתו. על רקע אי עמידתו בהחזרי המשכנתה על הנכס, נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל ומונה כונס נכסים לצורך מימושה. בשלהי 2020 אישרה רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, קרן בקשי, למכור את הנכס לזוג מסוים תמורת 11,450,000 שקל.
בשל מכירת הבית פנה כונס הנכסים למנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב בבקשה לקבל פטור והקלות במס שבח, אלא שהוא נדחה. מכאן הערר שהוגש לוועדה ביולי 2022.
לעמדת הכונס, מדובר בנכס בעל פוטנציאל ממשי לשמש למגורים ומכאן שנחשב ל"דירת מגורים מזכה" על-פי חוק מיסוי מקרקעין. כך למשל, בהתאם להיתר הבנייה השימוש היחיד המותר בנכס הוא למגורים. כמו כן הוא מצוי בלב שכונת מגורים, שולמה בגינו ארנונה לפי תעריף למגורים והוא אף שימש בעבר למגורים.
מנגד טען מנהל המיסוי שכלל לא מדובר ב"דירת מגורים", ובטח שלא כזו המזכה בהטבת מס. לטענתו בניית הנכס מעולם לא הושלמה, לא התקבל בגינו טופס 4, לא הונפקה תעודת גמר ונכון למועד מכירתו היו חסרים בו מתקנים חיוניים לשימוש למגורים, כגון כלים סניטריים ומטבח. בנוסף נטען שלמעט תקופה קצרה בת חצי השנה, הבית מעולם לא שימש למגורים. לכן, לעמדת מנהל המיסוי, אין מקום להענקת ההקלות המבוקשות במס שבח בגין מכירת הבית.
חשמל מהשכנים
כמו המשיב, גם השופטת סרוסי הייתה בדעה כי הבית שבמוקד ההליך אינו עונה להגדרת "דירת מגורים" שבחוק. "בחינת חומר הראיות מלמדת כי בנייתו של הנכס מעולם לא הושלמה ולכן הוא אינו עונה על התנאי כי 'בנייתו נסתיימה'. די בכך כדי לשלול מהנכס את סיווגו כדירת מגורים ואת הטבת המס המבוקשת במכירתו", כתבה.
נימוק מרכזי שסיפקה השופטת נגע להיעדר אלמנטים בסיסיים בבית, ובפרט כלים סניטריים. לדבריה ברור שלא ניתן לעשות שימוש בנכס למגורים בלא כיור, אסלה או מקלחת. יתרה מכך, במרוצת השנים מצב הנכס הלך והידרדר, כאשר נכון למועד מכירתו נגרמו לו נזקים כה כבדים, עד שלא נמצא ראוי למגורי אדם.
בתוך כך ציינה השופטת שהנכס שימש אמנם בעבר את העורר ומשפחתו למגורים קצרים, למשך כחצי שנה, אלא שאף לגבי תקופה זו הוכח, בעדותו, שהנכס לא היה ראוי למגורים. "גרנו ברמה של 'אוהל' ואפילו חשמל ומים קיבלנו מהשכנים", שיתף בעל הנכס והוסיף: "הייתה לנו גיגית שהייתה מחוברת לאינסטלציה, שם התקלחנו, מפעם לפעם התקלחנו אצל הילדה ושירותים עשינו בדלי".
בנסיבות אלה הורתה השופטת, בהסכמת יתר חברי הוועדה, על דחיית הערר תוך חיוב כונס הנכסים בהוצאות לטובת מנהל מיסוי מקרקעין, בסך 40,000 שקל.
- ב"כ העורר: עו"ד שגיב רון ועו"ד מיכל רצ'ולסקי
- ב"כ המשיב: עו"ד רויטל בן-דוד
לפסק הדין המלא בתיק ו"ע 10100-07-22
עו"ד דולב זורע
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.