דייר מוגן יפונה מחנות בפלורנטין בשביל תמ"א 38

לפני כשנתיים התקבל היתר להריסת הבניין בו מצויה החנות, והקמת אחר חדש. תמורת הפינוי יקבל השוכר המוגן 423,500 ש'

אחרי 23 שנה: דייר מוגן השוכר חנות טקסטיל בשכונת פלורנטין שבתל אביב יפונה ממנה. הסיבה לפינוי היא קבלת היתר לעבודות הריסה ובנייה מחדש של הבניין בו מצויה החנות במסגרת תמ"א 38. בתוך כך, השופטת כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב חייבה את בעלי החנות לשלם לשוכר המוגן 423,500 שקלים, תמורת פינויו הכפוי.

תחילת הפרשה ב-2001, אז חתמו הצדדים על הסכם שכירות מוגנת. בהתאם להסכם שכר הנתבע את חנותו של התובע, הממוקמת בבניין ברחוב הקישון שבפלורנטין, תמורת כ-1,500 שקל לחודש. מדובר בנכס בגודל כ-22 מ"ר, שהושכר למטרת הפעלת עסק לייצור ושיווק מוצרי טקסטיל.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט בינואר אשתקד סיפר בעל הנכס שהבניין בו נמצאת החנות עתיק ביותר, וקיימת דחיפות לבצע בו שיפוצים וחיזוקים. לדבריו מאז 2016 הוא פועל לקבלת אישור להריסת הבניין והקמתו מחדש, לרבות מכוח תמ"א 38, כאשר באוגוסט 2022 התקבל ההיתר המיוחל – להקמת בניין חדש עם 14 דירות מגורים, כמו גם שטח מסחרי ל-2 חנויות.

בעל הנכס סיפר שהציע לשוכר להיפגש עמו על מנת לדון בסכום הפיצוי שישולם לו עבור פינויו בשל עבודות התמ"א, אלא שהוא סירב ומכאן הצורך במעורבות שיפוטית. הוא עתר לכך שהנתבע יפונה תמורת 70,000 שקלים.

מנגד טען השוכר שהחנות ממוקמת באזור שבו רוב העסקים הם בתחום הטקסטיל, לרבות ספקים ולקוחות שלו מזה שנים רבות, ועל כן מדובר במיקום אטרקטיבי שהינו קרדינלי עבורו ועבור בני משפחתו. לשיטתו, אם התובע מעוניין לפנות אותו עליו למצוא לו חנות אחרת באותו אזור, ולחלופין לשלם לו 1,200,000 שקלים.

צריך לצאת תוך חודשיים

"מקום בו מדובר בפינוי בית עסק", הסבירה השופטת האפט בפתח פסק דינה, "ההלכה הנוהגת היא כי יש לשלם לדייר המוגן את מלוא שווי דמי המפתח, ובנוסף ראוי ליתן לו גם שליש נוסף משיעורם, בגין דמי ההעברה והוצאות הנלוות לפינוי בית העסק. דהיינו, ארבעה שלישים מדמי המפתח המלאים".

ומהם "דמי המפתח המלאים" במקרה זה? לדברי המומחה מטעם בית המשפט, שווי מרכיב הדיירות המוגנת בחנות אותה שוכר הנתבע הינו 295,000 שקלים. המומחה ציין אמנם שאם לוקחים בחשבון חלק נוסף מהנכס (הגלריה) מאמיר שווי מרכיב הדיירות המוגנת ל-444,000 שקלים, אלא שמסקנת השופטת הייתה שאין להביאו בחשבון, בין היתר מאחר שנבנה ללא היתר בנייה.

לפיכך, על סמך חוות דעת המומחה, קבעה השופטת שכתנאי לפינוי השוכר על בעלי החנות לשלם לו 295,000 שקלים במכפלת ארבעה שלישים, כלומר 383,500 שקלים. עוד חויב בעלי החנות לשלם לשוכר המוגן 40,000 שקלים נוספים, וזאת בגין המס שצפוי השוכר לשלם בשל קבלת דמי הפינוי.

בסך הכול חויב בעלי החנות לשלם לשוכר המוגן 423,500 שקלים, כדמי פינוי על רקע אישור עבודות התמ"א. השופטת הורתה לשוכר לפנות את החנות תוך 60 ימים ממועד פסק הדין, ולהחזיר אותה לתובע כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייך לו.

בנוסף חויב השוכר המוגן לשלם לבעלי החנות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקלים, עקב קבלת תביעת הפינוי.

• באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.