לפסק הדין בעניין דואניאס ואח' נ' מרכז רפואי שיבא תל השומר ואח'
האם היה על הרופא בחדר המיון לצפות את ההתדרדרות הקריטית במצבו של חולה קוליטיס, שהתסמינים מהם סבל לא העידו על קשר למחלה? על אף הנזק החמור שנגרם לצעיר, שכליותיו נפגעו, נקבע כי הרופא נהג כשורה.
צעיר בן 18 הגיע בשנת 2005 לחדר המיון בביה"ח שיבא עם כאבים עזים בפי הטבעת ותלונות על חום גבוה. הרופא אבחן כי הוא סובל מטחור חמור, לא מצא חום גבוה בבדיקות (לדברי הצעיר החום שכך לאחר שנטל אקמול), והזריק לצעיר וולטרן. הצעיר שוחרר לביתו בתום הטיפול.
יש לציין, כי הצעיר מאובחן מגיל 15 כסובל מקוליטיס, שהיא דלקת כרונית של המעי הגס המאופיינת בהתלקחויות ונסיגות. ההתלקחות מלווה בכאבי בטן, חום, שלשולים דמיים קשים ועוד. טחורים אינם בגדר תופעה שכיחה של המחלה. מחלתו של הצעיר היתה רגועה, ללא החרפה או התלקחות, והוא קיים אורח חיים תקין ופעיל, וגם עדכן את הרופא בחדר המיון במחלתו.
אלא שכיממה לאחר ששוחרר מחדר המיון, אושפז הצעיר כשהוא סובל מכאבים עזים בבטן התחתונה ובפי הטבעת, עם לחץ דם נמוך מאוד. הוא אובחן כמי שנתון בהלם זיהומי, הועבר בדחיפות ליחידה לטיפול נמרץ נשימתי ו-12 שעות לאחר מכן בוצע בו ניתוח חרום לכריתת חלק מהמעי הגס.
כליות קורסות
כתוצאה מהניתוח נגרם נזק קשה לכליה, שהוביל לטיפולים קשים וממושכים. כליותיו של הצעיר מתפקדות בשיעור של כ-20% וקיים צפי לאי ספיקה בעתיד, היזקקות לדיאליזה ואף השתלת כליה. בנוסף, נגרם נמק קשה לבהונות רגליו והן נכרתו כולן. נכותו הצמיתה מוערכת בשיעור של למעלה מ-70% ואין מחלוקת בדבר קיצור תוחלת חייו כתוצאה ממצבו הרפואי.
הצעיר הגיש תביעה כנגד בית החולים לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה שרשלנות הרופא שטיפל בו בביקור הראשון בחדר המיון הביאה להתדרדרות במצבו. לטענתו, הרופא לא התייחס כראוי לתלונותיו על חום ואילו היה עושה כן, היה נחשף לתסמינים המעידים על התלקחות המחלה, מתעד אותם כנדרש ומטפל בו בהתאם.
לדברי בית החולים, הרופא פעל על פי כללי הרפואה הדחופה, השונים בתכלית מאלו של הרפואה ה"רגילה". בכל מקרה, נטען, לא הוכח קשר סיבתי בין מחדליו הנטענים של הרופא לבין נזקו של התובע. עוד נטען, כי התסמינים מהם סבל הצעיר אינם אופייניים להתלקחות קוליטיס ולא ניתן היה לצפות את ההתדרדרות הקיצונית והחריגה שאירעה.
הרופא פעל כשורה
לאחר שבחנה את חוות הדעת הרפואיות, קבעה השופטת ורדה מרוז, כי החום שנמדד אצל הצעיר בביקורו הראשון בחדר המיון היה תקין. לו היה מדובר בחום גבוה במיוחד, הרי שלא היה שוכך לאחר מנת אקמול אחת ובוודאי היה מצוין ברישומיו של הרופא בחדר המיון.
עוד קבעה השופטת, כי חום אינו סימן מובהק להתלקחות קוליטיס, אלא בצירוף סימנים נוספים, כשלשולים וכאבי בטן. "מבלי להקל ראש במחלת הקוליטיס והסכנה להתלקחותה", כתבה השופטת, "סבורני כי לא היה בתלונות שהוכחו או במצבו הכללי של הצעיר, לרבות תוצאות הבדיקה הקלינית, כדי לעורר חשד להתלקחות המחלה, אשר היתה ברגיעה מרגע פריצתה ולאורך 3 שנים".
על כן, נקבע, כי הרופא לא התרשל באבחנתו או בטיפולו, והתביעה נדחתה. מטעמים הומאניים לא נפסקו הוצאות.
תביעות מורכבות ומסובכות
לדברי עו"ד סיגל רייך-הלל, העוסקת בדיני נזיקין וברשלנות רפואית, השופטת קבעה בצדק כי לא ניתן להטיל אחריות על רופא חדר המיון: "התובע התלונן על תסמינים שאינם מאפיינים התלקחות של קוליטיס, מה גם שלא היה מקום לחזות התלקחות כזו".
עו"ד רייך-הלל מבקשת להדגיש, שלא כל נזק הוא בר פיצוי: "תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ומסובכות להוכחה, ויש לבדוק היטב את סיכוי ההצלחה של התביעה בטרם מגישים אותה. מומלץ להיוועץ במומחים רפואיים ובעורכי דין ולקבל החלטה מושכלת, אחרת התביעה עלולה להוביל להוצאות כבדות ולבזבוז זמן במקרה של דחייתה".
לפסק הדין בעניין דואניאס ואח' נ' מרכז רפואי שיבא תל השומר ואח'
ב"כ התובעים: עו"ד דורי כספי, עו"ד מאיה סופר פלדמן
ב"כ הנתבעים: עו"ד משה נוילנדר, עו"ד לירון ליברמן
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.