״אפס במיטה, נוכל, חולה נפש״: גרושה תפצה על לשון הרע

במסגרת סכסוך גירושין עוצמתי במיוחד שלחה האישה מסרונים ומכתבים מכפישים לחבריו, קרובי משפחתו ובת זוגו של בעלה לשעבר. בית המשפט דחה את גרסתה כי מדובר ב״אמת בפרסום״

השופטת רונית גורביץ קיבלה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד אשתו לשעבר. הגרושה שלחה מסרונים ומכתבים לקרוביו של האיש, כולל בת זוגו, בהם כתבה בין היתר כי הוא חולה נפש ובדרכו לכלא על הלבנת הון וזיופים. לבת הזוג היא כתבה בנוסף כי הוא אינו מתפקד במיטה. השופטת חייבה אותה לפצות את הבעל ב-60,000 שקל.

בני הזוג נישאו ב-1988 והתגרשו ב-2015. יש להם שני ילדים בגירים.

בתביעה סיפר האיש כי מאז שהגיש את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני החלה האישה במסע השמצות כנגדו. היא החלה לשלוח מסרונים לחבריו ובני משפחתו בהם כתבה כי יחידת להב 433 במעקב אחריו בעקבות הלבנת הון וזיוף דוחות מס, כי הוא חולה נפש הסובל מסכיזופרניה, נוכל ורמאי.

היא אף פנתה לבת זוגו הנוכחית באמצעות מכתב ששלחה עם שליח ובו תיארה את מצבו הרפואי, טענה כי בגד בה וכתבה כי הוא ״הרוע בהתגלמותו, מתחזה, רמאי נוכל בוגד וחולה נפש ועם תפקוד מיני ירוד ביותר או בקיצור אפס במיטה״. 

האישה טענה מנגד כי התובע הסתיר ממנה ומהילדים במזיד את הכנסותיו הגבוהות משך השנים וגם בגד בה עם אישה אחרת ודיבר אודותיה לשון הרע עם משפחתו וחברים משותפים. 

היא הודתה ששלחה מכתבים ומסרונים אך טענה שמדובר בדברים סבירים שנאמרים בין חברים ואין בהם משום לשון הרע. לדבריה, האמירות חוסות תחת הגנת ״אמת בפרסום״. 

האישה הגישה תביעה נגדית בה דרשה פיצוי של מיליון שקל על אלימות פיזית, בגידה, הברחת הכנסות במהלך חיי הנישואין והחמרה במצבה הנפשי לנוכח התנהגות התובע. 

אמירות קשות

השופטת רונית גורביץ מבית המשפט למשפחה בנצרת פסקה כי מסרונים ומכתבים ששלחה הנתבעת לשני חבריו של התובע, אחותו, בת זוגו ובני משפחתו בהם האשימה אותו בעבירות פליליות והשמיצה אותו מהווים לשון הרע. 

היא קבעה כי טענות הנתבעת בעניין הברחת הכספים כבר נדונו בהליך בבית הדין הרבני והוכרעו כשנקבע כי התובע לא הבריח כספים במהלך חיי הנישואין. עוד נקבע בבית הדין כי האישה הגישה נגד הבעל תלונת סרק במשטרה והוא ישב במעצר על לא עוול בכפו.

השופטת הוסיפה כי אף שבבית הדין הרבני נקבע שהבעל בגד, האישה לא הוכיחה כי היה עניין לציבור בפרסום הדבר בין חבריו.

היא הדגישה כי המכתבים ששלחה הנתבעת לבת זוגתו של התובע מעלים לא רק תסכול וכעס אלא ממש כוונה לגרום נזק לתובע ולחתור תחת מערכת היחסים החדשה שלו. בנסיבות אלה הפרסום אינו חוסה תחת הגנות החוק. 

באשר לסכום הפיצוי, השופטת קבעה כי הוכחו חמישה פרסומים של לשון הרע לאנשים שונים, הנושאים תכנים דומים.

״הנתבעת ביקשה לפגוע בתובע באמצעות הכפשתו וביזויו ללא גבולות בפני האנשים הכי קרובים אליו משפחתו חבריו ובת זוגו״, כתבה.

מאידך התחשבה השופטת בכך שהאמירות נאמרו מדם ליבה של הנתבעת לבני משפחה וחברים קרובים בלבד ומתוך רצון לשתף את המעגל הקרוב בתחושותיה ורגשותיה הקשים כלפי התובע שבגד בה וזאת אגב סכסוך גירושין עוצמתי. 

בסופו של דבר העמידה השופטת את הפיצוי בגין כל פרסום על 9,600 שקל ובסך הכל 48,000 שקל. התביעה שכנגד נדחתה. 

הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בשיעור של 12,000

• ב״כ התובע: עו״ד פתחי שחאדה
• ב״כ הנתבעת: עו״ד אילן קלמנוביץ

* עו״ד שמואל גרוס עוסק בלשון הרע ודיני משפחה

** הכותב לא ייצג בתיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.