חומר רותח נשפך על טכנאי במפעל פלסטיק בעקבות פיצוץ במכונה שתיקן והוא נותר עם צלקות וטראומה נפשית. אף שנקבע כי היה עליו להתמגן, עיקר האחריות הוטלה על המעסיקה
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של טכנאי מכונות בחברה לייצור מוצרי פלסטיק שנפצע מפלסטיק חם שנשפך עליו כשניסה לתקן תקלה במכונה. המעסיקה טענה שהעובד פעל על דעת עצמו ללא ציוד מגן ובניגוד להדרכת בטיחות שהועברה לו, אך השופט אחסאן כנעאן קבע שרשלנותו התורמת לא מסירה מהמעסיקה את האחריות.
התאונה התרחשה באוקטובר 2014, בעת שהתובע היה בן 37 והועסק כטכנאי מכונות בחברת פולירם תעשיות פלסטיק בע"מ.
בתביעה שהגיש נגד החברה הוא טען כי נדרש להוציא ברגים שנפלו למכונה ובתוך כך אירע פיצוץ במיכל פלסטיק, וחומר חם נשפך על צווארו וידיו וגרם לו לכוויות קשות.
התובע הסביר כי לא עסק בשחרור של בורג אלא רק ניסה להסתכל בתוך המכונה כדי לאתר את התקלה, ולכן לא עטה מסכה וכפפות שנדרשים לפי הנהלים רק בפעולה של פירוק או תיקון פיזי של המכונה.
הנתבעת לעומת זאת טענה שהוא כן עסק בשחרור בורג תוך חריגה מהנהלים. לדבריה, עם קבלתו לעבודה התובע חתם על טופס הדרכת בטיחות בו נרשם בן היתר שאסור לפרק או להזיז חלקים ללא ציוד מגן. עוד טענה שהתובע התבקש להמתין להגעת הממונה עליו אך לא עשה זאת ופעל על דעת עצמו כשניסה לתקן את התקלה במכונה בעצמו.
בעקבות פערים בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם הצדדים מונו מטעם בית המשפט שני מומחים. מומחה פלסטי קבע לתובע נכות בשיעור 10% בגלל צלקת בולטת ביד ימין ונכות בשיעור 2% בגין צלקות בפנים. בתחום הפסיכיאטרי נקבעה לתובע נכות בשיעור 10% בגין תסמונת פוסט טראומטית עקב התאונה.
טופס לא מספיק
השופט כנעאן קיבל את טענת הנתבעת שהתובע עסק בשחרור ברגים ולא רק הסתכל בתוך המכונה, ולכן היה עליו ללבוש ציוד מגן. משלא עשה זאת, נקבע שיש לו אשם תורם לנזקיו בשיעור 20%.
עם זאת השופט קבע שהפלסטיק החם הוא "דבר מסוכן" שעשוי לגרום נזק אם הוא משתחרר מהמכונה, והמעסיקה כבעלים של המכונה והפלסטיק לא הצליחה צריכה להוכיח שלא התרשלה במניעת הנזק.
אומנם התובע אישר שחתם על טופס הדרכה, אך טופס שכזה אינו מספיק. הנתבעת הייתה צריכה לקיים הדרכות שוטפות ולרענן מדי פעם את נהלי הבטיחות ולא הוכח שעשתה זאת.
כמו כן, העובדה שהתובע לא המתין לממונה עליו כפי שנתבקש ופעל בעצמו בניסיון לתקן את התקלה אין בה כדי להסיר אחריות מהנתבעת שכן לא הוכח שהתובע פעל בצורה לא נכונה או שהממונה עליו היה מחייב אותו להשתמש בציוד מגן.
השופט העמיד את נכותו התפקודית של התובע על 7.5%, ולאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי המוסד לביטוח לאומי, פסק לו פיצוי של 215,304 שקלים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר, עזרה והוצאות לעבר, הפסד כושר השתכרות, תנאים סוציאליים והוצאות לעתיד.
בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי, ו-15,000 שקל הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאור קן דרור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ארז בלוך
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.