בית המשפט לתעבורה בתל אביב זיכה בשבוע שעבר נהג מונית שהואשם בסירוב להסיע נוסע: "המדינה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר". עורך דין אסף שמיר תוהה: האם למדינה אין מקרים חשובים יותר להשקיע בהם את מרצם בתחום התעבורה?
באוגוסט 2014 הגיע נהג מונית לאסוף נוסע שהזמין נסיעה דרך אפליקציית "גט טקסי" מרמת גן לראשון לציון. הנהג הפעיל מונה, אולם סירב לדרישת הנוסע להסיע אותו לפי מחיר מחירון מובנה המאושר על ידי משרד התחבורה.
הואשמתם בעבירת תעבורה?
פנו ל-עורך דין תעבורה
חיכוך שהתרחש בין השניים בהמשך הנסיעה הוביל את הנוסע להתלונן על הנהג, ואת המדינה להגיש נגדו ביוני 2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של סירוב להסיע במונית, והתנהגות שאינה הולמת נהג מורשה להסיע ברכב ציבורי.
בכתב האישום נטען כי הנהג התנהג אל הנוסע באופן לא הולם. הוא צעק על הנוסע, עצר את המונית וביקש ממנו לרדת בשולי נתיבי איילון. הנוסע, שסירב לרדת, הציע לנהג לנסוע למשטרה, אולם הנהג כיבה את מנוע המונית ברחוב לה גרדייה בתל-אביב ודרש מהנוסע לרדת.
לפי כתב האישום הנוסע סירב לרדת, ובזמן שהתקשר לגט טקסי ודרש מונית חלופית, לקח הנהג את התיק שלו, זרק אותו למדרכה והמשיך לנסוע לאט. בלית ברירה הנוסע ירד לבסוף מהמונית.
בכתב ההגנה טען הנהג שלא כך התנהלו הדברים. לגרסתו, הוא הגיע לאסוף את הנוסע ולפי האפליקציה היה מדובר בנסיעה על פי מחיר בינעירוני במונה, לכן הפעיל את המונה ברגע שהנוסע עלה, וסירב לבטלו כדי שלא יצטרך לשאת במס על הכנסה שלא קיבל. תוך כדי נסיעה, סיפר הנהג, הנוסע הדליק סיגריה, ולכן הוא ביקש ממנו לרדת מהמונית. לטענתו, גם המוקדנית מגט טקסי אליה התקשר הנוסע להתלונן אמרה לו שהנהג פעל בהתאם למקובל, ועליו לרדת מהמונית. לטענתו כל העניין עם התיק כלל לא קרה.
אי הבנה
השופט אריה זרזבסקי זיכה את הנאשם.
הוא הסביר שיש לקבל את טענת הנאשם שפעל בהתאם לאפליקציה כשהפעיל את המונה, ולא על פי מחירון בהתאם לאפליקציה. חיזוק לכם הוא מצא בהזמנה להשלמת הנסיעה שבוצעה בה ביקש הנוסע במפורש מחיר מחירון.
מעבר לכך, לאחר שהאזין לצדדים ובחן את הראיות ואת העדויות, השופט הגיע למסקנה לפיה אינו יכול לשלול את גרסת הנאשם, שעדותו הייתה בעיניו אמינה, משכנעת ומהימנה, וככל הנראה מקור האירוע נבע מאי הבנה ותו לא.
לאור זאת השופט הגיע למסקנה כי המאשימה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר, ולכן יש לזכותו.
למקרה הכרעת הדין אי אפשר שלא לתהות האם למדינה אין עבירות תעבורה חמורות יותר להתעסק בהן? האם לא חבל על כספי הציבור שנשפכים בהתעסקות בשאלה האם נהג מונית שסירב להסיע נוסע מעשן אשם או לא אשם? במדינה יש כל כך הרבה עבירות תעבורה – רשלנות, נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה ללא רישיון – האם לא כדאי לרכז את המשאבים שלנו בתחומים האלו, ולדאוג להרשיע את הנאשמים בהם? ואם כבר המדינה התעקשה להגיש כתב אישום בנושא – האם לא ניתן היה לצפות ממנה להתבסס על יותר ראיות ועדויות ממה שסיפקה? האם במקרים אחרים היא לא הייתה סוגרת את התיק מחוסר עניין לציבור? נקודות למחשבה על הנעשה בקופה הציבורית.
- ב"כ המאשימה: עו"ד ניר אבירם
- ב"כ הנאשם לא צוין בהכרעת הדין
* עורך דין אסף שמיר עוסק בתעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.