בגלל התעמרות: עיריית אשדוד תפצה מציל בעשרות אלפי שקלים

הודח מתפקיד כלאחר יד, זומן לשימועים על זוטות, והוצב בחוף הדתי בתקופת "בין הזמנים": בית הדין לעבודה קבע שהיחס שגילתה העירייה כלפי המציל לאורך השנים עולה כדי התנכלות

מציל בעיריית אשדוד שחווה התעמרות בעבודה יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בבאר שבע. בין היתר סיפר המציל כי הודח מתפקידו כמנהל קטע חוף, בו זכה במכרז כדין, ואף זומן חדשות לבקרים לשימועים על זוטות, רק בגלל פעילותו בוועד העובדים והשתייכותו ל"מחנה הלא נכון" של מנכ"ל העירייה. השופטת יעל אנגלברג שהם התרשמה שאכן מדובר בהתנכלות המצדיקה פיצוי.

מזה 32 שנה שהתובע (55) מועסק בעיריית אשדוד כמציל. כיום הוא משמש בתפקיד מציל ראשי ומנהל קטע חוף בעיר. בנוסף, הוא חבר ועד עובדי העירייה מזה שני עשורים, ואף שימש כיו"ר ועד המצילים באשדוד וכנציג בוועד המצילים הארצי.  

בתביעה שהוגשה לבית המשפט בפברואר 2021 טען המציל כי הוא חווה התעמרות בעבודה שנמשכת שנים. לדבריו, מנכ"ל העירייה פעל נגדו בכוונה להתעמר בו, עקב השתייכותו "למחנה השני" ובשל פעילותו בוועד העובדים.

בין היתר טען המציל שהמנכ"ל פעל להדיח אותו ללא שימוע מתפקידו כמנהל קטע, תוך שלילת התנאים הנלווים לתפקיד, הגם שזכה בו במכרז. בנוסף, ובשונה מעובדי עירייה אחרים, הוא פעל לזמן אותו לבירורים והליכים משמעתיים בזוטי דברים, כמו חמש דקות איחור לעבודה. עוד סיפר המציל שהמנכ"ל פעל להרע את תנאי עבודתו, בדמות הצבתו דרך קבע בחוף הנפרד שנחשב לקשה ביותר, וזאת בכוונה למרר את חייו.

בתביעתו עתר המציל להורות לעירייה להפסיק להתעמר בו, להשיב אותו לתפקיד מנהל קטע – על כלל הסמכויות והתנאים הנובעים מהתפקיד – לחדול מ"לחפש אותו" ולהעמיד אותו להליכים משמעתיים בגלל שטויות, ולפסוק לו פיצוי בסך 100 אלף שקל.

מנגד טענה העירייה שהיא לא מתנכלת ולא התנכלה למציל, לא על רקע חברותו בוועד ולא מכל סיבה אחרת.

הושפל

אבל השופטת אנגלברג שהם התרשמה שהעירייה דווקא כן התנכלה למציל, על רקע השתייכותו ל"מחנה הלא נכון" בוועד העובדים.

אשר לסוגיית ההדחה מתפקיד מנהל קטע, כתבה השופטת, מדובר בתפקיד בו זכה המציל במכרז כדין כך שלא ברור כיצד יכולה הייתה העירייה לבטל את המינוי ואת התנאים הנלווים אליו כלאחר יד, ללא שימוע או דיון בעניין. "נטילת סמכויות של עובד אשר זכה בתפקידו במכרז כדין מצביעה על כוונה ברורה לפגוע בו ועולה כדי השפלתו כלפי עובדים אחרים", נכתב בפסק הדין. 

גם בסוגיית הזימונים החוזרים והנשנים של המציל לשימועים מצאה השופטת תמיכה לטענת ההתעמרות. היא ציינה אמנם שאין בכוונתה לקבוע האם איחור של חמש דקות לעבודה מצדיק זימון לבירור, אולם לדבריה עצם העובדה שהעירייה לא נהגה כך כלפי כלל העובדים באופן שוויוני מלמדת על כוונה לפגוע בתובע.

בהמשך התרשמה השופטת שגם הצבת התובע במשך 5 עונות ברציפות כמציל בחוף הדתי שנחשב לקשה ביותר - במיוחד בתקופת "בין הזמנים" (חופשת בני הישיבות) שבין מוצאי תשעה באב לראש חודש אלול - תומכת בטענת ההתעמרות. בעדותו המשיל התובע את החוף הנפרד כ"צינוק בבית סוהר". השופטת הבהירה כי גרסתו לפיה מדובר בחוף הקשה ביותר לעבודה בהשוואה לחופים האחרים – לא הופרכה.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהעירייה התנכלה למציל ולכן עליה לפצותו ב-70 אלף שקל וב-25 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עו"ד קובי חתן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד סטרשנוב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.