מקרה נוסף של שימוש בבינה מלאכותית לצורך הוספת פסקי דין לא קיימים לכתב טענות, הפעם בבית הדין לעבודה, הסתיים בהחלטה העשויה לסבך את עורך הדין
"זה לא אני, זו המתמחה": כך טען להגנתו עורך דין שנתפס לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב מגיש סיכומים שככל הנראה נוצרו ב-AI, עם פסיקה שלא קיימת. לדבריו אחרי שהכין את המסמך העביר אותו למתמחה שלו, אשר מצדה הוסיפה בו ציטוטים מפסקי דין שלא היו ולא נבראו, והגישה אותו לבית המשפט ללא בדיקתו. סגן הנשיאה דורי ספיבק הבהיר שהאחריות רובצת עליו, ונתן לו שבוע לנמק מדוע אין להעניש אותו בהוצאות אישיות.
אם להיות כנים, זה היה עניין של זמן בלבד עד שהבינה המלאכותית תחדור לעולם המשפט, ובפרט לעבודתם של עורכי הדין. ואולם בימים האחרונים הבהירו שופטי בג"ץ, פעמיים, שלצד הברכה שהביא עימו הכלי העוצמתי הזה, יש להישמר מפני "הזיות" בינה מלאכותית שעשויות להוביל להגשת כתבי טענות עם פסקי דין מומצאים.
בין היתר כתב השופט נעם סולברג כי "לא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות שבהם טיעוני כזב מכל סוג שהוא, ובכלל זאת גם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים". לדבריו "עליית השימוש בכלֵי בינה מלאכותית, אשר אין חולק כי נושאת עִמה ברכה רבה, טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא יידעו לעשות בכלים הנ"ל שימוש זהיר, כנדרש, עלולים להגיש - לא אחת בבלי דעת - כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".
ואכן, אותן מכשלות עליהן דיבר השופט סולברג זלגו לאחרונה גם להליך שמתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. באותו מקרה התובע הגיש באמצעות בא-כוחו, עו"ד חאלד אבו עקל, סיכומים הכוללים ציטוטים מפסקי דין שלא היו ולא נבראו. בתגובה ביקשה הנתבעת, באמצעות עו"ד אביבה בורנובסקי, למחוק את התביעה, או לכל הפחות להשמיט את הפרק בסיכומי התובע הכולל הפניות לפסקי דין מומצאים.
הלקוח לא אשם
בא כוח התובע טען להגנתו ש"נפלה טעות בתום לב בעניין הפסיקה המצוטטת בסיכומים", אשר נבעה מכך שלאחר הכנתם הם נמסרו למתמחה שלו לצורך הוספת אסמכתאות משפטיות תומכות. לדבריו המתמחה הוסיפה את הציטוטים מפסקי הדין הלא קיימים והגישה את הסיכומים ישירות מבלי להחזירם לבדיקה נוספת של עורך הדין.
אבל התירוץ הזה לא שכנע השופט ספיבק, שהדגיש כי האחריות לתקינות כתבי הטענות המוגשים לבית הדין רובצת על עורך הדין, ועליו בלבד. "אפילו אניח לטובת בא כוח התובע כי אכן מי שהוסיפה את פסקי הדין לסיכומיו - ככל הנראה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית זה או אחר - הייתה המתמחה שלו ולא הוא עצמו, הרי שאין בכך כדי להסיר ממנו את האחריות המלאה למחדל", כתב.
השופט נימק את עמדתו הן בכך שעורך הדין לא הנחה את המתמחה שלו לוודא בקפידה כי הפסיקה שהיא מוסיפה לסיכומים נכונה ומדויקת, והן מפני שאפשר את הגשתם, הגם שנוסחם הסופי לא עבר תחת עינו.
למרות זאת ציין השופט כי המחדל לא מצדיק לנקוט בצעד הדרסטי של מחיקת התביעה, אלא קבע שיש לאפשר לצדדים להגיש סיכומים מתוקנים, תוך חיוב התובע ב-4,000 שקל הוצאות לטובת הנתבעת.
לעניין זה קבע השופט כי מאחר שמדובר בתקלה שיצאה תחת ידי עורך הדין, הרי שעל פניו אין הצדקה כי לקוחו - התובע - יישא בהוצאות המשפט שנפסקו. בנסיבות אלה הוא הורה לבא כוח התובע לנמק תוך שבוע מדוע אין לחייבו בהוצאות אישיות בסכום האמור, במקום הלקוח.
להחלטה המלאה בתיק סע"ש 7431-10-22
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.