הולך רגל שנפגע מרכב נדרס על ידי רכבים נוספים. מי אשם במותו?

מבטחת הרכב הראשון שפגע במנוח טענה כי מבטחת נוספת צריכה להשתתף בפיצוי - שהועמד על 677,925 שקלים - אך ביהמ״ש לא השתכנע שבמועד הפגיעה של הרכב הנוסף המנוח היה עדיין בחיים

תאונה מחרידה התרחשה לפני כ-7.5 שנים בכביש 25. הולך רגל שהלך על השול נפגע על ידי רכב במהירות 90 קמ״ש. לאחר מכן הוא נדרס על ידי מספר רכבים נוספים. בין מבטחת הרכב הראשון שפגע במנוח לבין מבטחת רכב נוסף התעוררה מחלוקת האם על האחרונה להשתתף בפיצוי. השופט ויסאם חיר קבע שאת הפיצוי תשלם חברת כלל שביטחה את הרכב הראשון וכי אין לחייב את המבטחת הנוספת.

בתאונה, שהתרחשה בדצמבר 2014, מצא את מותו הולך רגל שהלך בשול הדרך בכביש כשלפתע פגע בו רכב שברולט. בהמשך המנוח נפגע על ידי מספר רכבים נוספים.

לא ניתן לדעת כמה רכבים פגעו במנוח והאם הוא נהרג כתוצאה מפגיעת רכב אחד או כתוצאה מפגיעת מספר רכבים.

מתוך כלל הרכבים שפגעו במנוח אותרו שני רכבים: רכב השברולט שבוטח בחברת כלל ורכב מסוג פורד שבוטח על ידי מנורה.  

יורשי המנוח הגישו תביעה נגד נהג השברולט, הרכב הראשון שפגע בו, ונגד מבטחת הרכב כלל.

הצדדים הסכימו על גובה הנזק שישולם לתובעים בסך כולל של 677,925 שקלים, והדיון התמקד בשאלת חלוקת האחריות.

הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי נגד נהגת רכב הפורד ומנורה. הם טענו כי יש לחייב אותם בתשלום חצי מהפיצוי שכן מדובר ב״תאונה מעורבת״. 

מנגד טענו הצדדים השלישיים כי לא מדובר בתאונה מעורבת אלא באירועים עצמאיים נפרדים, והנתבעים לא הוכיחו שנהגת הפורד פגעה במנוח בעודו בחיים.

לא נראה כבן אדם

השופט ויסאם חיר מבית משפט השלום בעפולה קבע כי מהראיות עלה שבין פגיעת השברולט ועד הגעת הפורד למקום התאונה חלפו בין 15 ל-20 דקות בערך. בנוסף לכך, מתיק חקירת המשטרה עלה כי הזירה עצמה הייתה זירה קשה כשחלקי המנוח היו פזורים על פני 100 מטר והדבר הצביע על ריבוי רכבים שפגעו בו.

השופט קבע כי בנסיבות אלה לא ניתן לראות בכל הפגיעות שהתרחשו כמאורע אחד. הוא הבהיר כי הגדרת ״תאונה מעורבת״ מחייבת מגע בין הרכבים בזמן התאונה.

״על הנתבעים להוכיח כי הפורד הוא רכב המעורב בתאונה וכי הנהגת פגעה במנוח בעודו בחיים, שאם לא כן, לא מדובר ב״תאונת דרכים״ כהגדרתה בחוק הפיצויים״, כתב השופט והוסיף כי הנתבעים עצמם אישרו שאין ביכולתם לדעת באיזה שלב מת המנוח ומפגיעת איזה מבין הרכבים שפגעו בו.

זאת ועוד, נהג השברולט העיד כי פגע במנוח במהירות של כ-90 קמ״ש וכי עקב הפגיעה השמשה הקדמית נפלה פנימה.

בנוסף, נהגת הפורד העידה כי פגעה במשהו שכלל לא נראה כבן אדם אלא במשהו שנראה כמו שק. בנוסף, הפגיעה הייתה בחלק התחתון של הרכב, כלומר, גופת המנוח הייתה במצב שכיבה.

השופט קבע כי במאזן ההסתברויות, הכף נוטה יותר לכיוון האפשרות שנהגת הפורד פגעה במנוח כשהוא כבר לא בין החיים.

לפיכך דחה השופט את ההודעה לצד שלישי וחייב את הנתבעים במלוא הפיצוי.

הנתבעים חויבו בנוסף בהוצאות הצדדים השלישיים בגין שכ״ט עו״ד בסך 13,000 שקלים.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.