בית משפט השלום קיבל באחרונה ערעור של חייב על החלטת רשם להיענות לבקשת זוכה להגדיל את החוב בתיק. השופטת התרשמה שבקשות חוזרות ונשנות מצד הזוכה גרמו לרשם לקבל החלטות סותרות.
לפני כ-3 שנים הוגש לביצוע שטר ערבות על סך 50,000 שקל. בין הזוכה לבין החייבים נחתם הסכם פשרה אך החייבים לא עמדו בו. בשל ההפרה הזוכה הגישה בקשות חוזרות להגדלת החוב בתיק אף שלא היה לכך בסיס בהסכם ולבסוף הרשם נעתר לבקשתה. ערעור שהגיש אחד החייבים התקבל לפני כשבוע והוא יקבל לידיו כ-17,000 שקל ששילם ביתר.
תיק ההוצאה לפועל נפתח בספטמבר 2014. שלושה חודשים לאחר מכן נחתם בין החייבים לבין הזוכה הסכם פשרה שלפיו הם ישלמו לה את סכום החוב, 50,000 שקל, ב-7 תשלומים. החייבים לא עמדו בהסכם ושילמו רק 16,000 שקל. הזוכה לא עדכנה את הרשם על קבלת התשלום וסכום החוב נותר כפי שהיה.
בחודשים שלאחר מכן הוטל עיקול על חשבון הבנק של אחד החייבים ומחשבונו הועברו לתיק 62,000 שקל, כך שהסכום שהצטבר בתיק עלה על החוב המקורי.
בספטמבר 2016 קבע הרשם שהזוכה התנהלה שלא כדין כשלא עדכנה את סכום החוב והורה לה להפחית את הסכום בהתאם. לאחר עדכון החוב הוא נתן הוראה לשחרר את יתרת סכום החוב לידי הזוכה ולסגור את התיק.
בהמשך פנתה הזוכה בבקשה להחייאת התיק. היא טענה שנעשתה טעות ומסכום החוב הופחת סכום כפול הן של 16,000 שקל והן של 17,358 שקל. הרשם נעתר לבקשה.
לאחר מכן ביקשה הזוכה לשחרר את כל הכספים שהצטברו בתיק לידיה. היא נימקה את בקשתה בכך שהפרת הסכם הפשרה על ידי החייבים מזכה אותה בהגדלת החוב.
הרשם דחה בתחילה את הבקשה וקבע שאין לה בסיס בהסכם אך בינואר 2017 בעקבות בקשה נוספת שהגישה הוא נעתר וקבע שהזוכה זכאית להגדלת סכום החוב. בעקבות זאת שוחררו כל הכספים שהצטברו בתיק לידי הזוכה.
על החלטה זו הגיש החייב בקשת רשות ערעור. הוא טען שגם אם הסכם הפשרה הופר הדבר לא מאפשר לזוכה לגבות כספים מעבר לחוב המקורי. הוא ציין שהזוכה ביקשה לגבות פעמיים כספים שכבר שולמו לידיה, תוך ניסיון להטעות את הרשם.
הוא הוסיף שהחלטת הרשם מאפשרת לזוכה ליהנות מהעובדה שלא עדכנה את סכום החוב בתיק בזמן אמת מה שגרם לבנק שלו להעביר סכומים עודפים.
הזוכה טענה שהרשם צדק בהחלטתו לשחרר את הכספים לידיה עקב הפרת הסכם הפשרה ושהחלטותיו חלוטות (אינן ניתנות לערעור).
לא טיעון חדש
סגנית נשיאת בית משפט השלום בכפר סבא, השופטת רחל קרלינסקי, קיבלה את הערעור. לדבריה, החלטות הרשם מלמדות על ניסיונות חוזרים של הזוכה לפעול להגדלת החוב, פעולות שהביאו לשינוי החלטת הרשם בנימוק הסותר את מה שקבע בהחלטות קודמות.
לדברי השופטת, הרשם צדק כשדחה בתחילה את טיעוני הזוכה להגדלת החוב ובקשתה המחודשת לא התבססה על טיעון חוזר או חדש בדבר זכאותה לכספים עודפים, אלא על נימוקים שכבר נדחו.
השופטת הדגישה שהפרשנות הראשונה שנתן הרשם להסכם הפשרה בהחלטתו הראשונה הייתה נכונה ועל פיה אין בהסכם הוראה המתירה הגדלת החוב כתוצאה מהפרה, למעט תוספת ריבית והצמדה.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהחלטת הרשם בטלה והסכום ששולם ביתר, 17,558 שקל, יועבר לחייב.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן יקותיאל
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.