הורים לתינוקת מפונדקאות עברו בדיקת רקמות שהוכיחה קשר גנטי לקטינה. היועצת המשפטית לממשלה הסכימה להכיר באבהות אך דרשה צו הורות פסיקתי ביחס לאם. ביהמ"ש קבע שמדובר באפליה
השופטת רותם קודלר עיאש קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו הורים לתינוקת כבת חמישה חודשים. הילדה נולדה מהפריית זרע וביצית של הזוג בהליך פונדקאות בחו"ל. בדיקת רקמות הוכיחה את ההורות של שניהם. אך היועצת המשפטית לממשלה טענה שבדיקת הרקמות לא מספיקה לקביעת האימהות, וצריך צו שיפוטי שינתק את הקשר בין הפונדקאית לבין הקטינה. השופטת לא מצאה בסיס לעמדה וקבעה שהמבקשת היא אימה של הילדה.
ההורים ביקשו לקבוע את אימהות האם על בסיס בדיקת רקמות שבוצעה. היועצת המשפטית לממשלה דרשה מתן צו הורות פסיקתי. בית המשפט קיבל את עמדת ההורים.
הקטינה נולדה באפריל 2024 כתוצאה מהפריית זרע וביצית של המבקשים, שהושתלו ברחמה של אם פונדקאית בגאורגיה.
ההורים ביקשו צו לביצוע בדיקות גנטיות וקביעת הורותם. היועצת המשפטית לממשלה השיבה כי אין התנגדות לבדיקה הגנטית ולקביעת אבהות האב על בסיסה, אך האימהות צריכה להיקבע באמצעות צו הורות פסיקתי. בית המשפט הורה על ביצוע הבדיקה וקבע שהמחלוקת המשפטית תוכרע בהמשך.
במאי 2024 התקבלו התוצאות שהצביעו על כך שהשניים הם ההורים הביולוגיים של הקטינה. בהמשך לכך ניתן פסק דין שקובע כי הגבר הוא אביה של הילדה.
ביחס לאם טענו ההורים בין היתר כי ההסדר שלפיו בקביעת אבהות ניתן להסתמך על קשר גנטי בלבד, ובקביעת אימהות נדרש צו הורות פסיקתי בנוסף לבדיקת רקמות, מהווה אפליה בין גבר לאישה.
מטעם היועצת המשפטית לממשלה נטען כי יש לנתק את הקשר בין היילוד לבין האם הפונדקאית ולכונן קשר לאם הביולוגית באמצעות צו הורות פסיקתי. לעמדתה, לא די בתוצאות הבדיקה הגנטית לצורך קביעה אוטומטית של אימהות המבקשת על הקטינה, אלא יש צורך בהליך משפטי – צו אימוץ או צו הורות פסיקתי, שייצור את קשר האימהות המשפטי בין השתיים.
עוד נטען כי פונדקאות היא תופעה מורכבת, המעלה שאלות רפואיות, משפטיות, חברתיות ומוסריות הטעונה הסדרה משפטית ופיקוח. זאת, בין היתר, מכיוון שקיים חשש לניצולה של האישה הנושאת את ההיריון. לעמדת היועצת המשפטית, יש צורך במנגנוני איזון שיבטיחו ודאות משפטית וימנעו מצב שלילד יש שלושה הורים, וזאת ניתן להשיג רק על ידי צו בית משפט.
חלק מזכויות הליבה
השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט למשפחה בבאר שבע פתחה בציטוט מפסיקת בית המשפט העליון שלפיו "זכותה של האם הגנטית להכרה משפטית באימהותה לגבי הקטינה מובנת מאליה...זו היא זכות טבעית בעלת ממד חוקתי". היא הדגישה שזכות זו איננה מותנית בדבר, מאחר שהיא חלק מזכויות הליבה של כל אדם.
עוד הוסיפה השופטת כי עמדת היועצת המשפטית שגויה שכן אין כל הצדקה עובדתית, משפטית, מוסרית או אחרת לקבוע אימהות המבקשת ביחס לקטינה, אלא על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות.
היא ציינה שעד חודש אפריל 2024 עמד בתוקפו נוהל פנימי שהונהג על ידי היועצת המשפטית, ובמסגרתו נקבעה האימהות המשפטית בהתאם לתוצאות בדיקה גנטית. הנוהל פקע ולא בוטל, ולא התקבלה חוות דעת משפטית או הסדר חוקי שסתר אותו.
השופטת גם הדגישה שבדיקות גנטיות הן האמצעי הטוב והיעיל ביותר לקביעת אימהות, ומדובר באמת מדעית אובייקטיבית ובלתי תלויה. כמו כן, הקשר המשפטי בין הפונדקאית לילדה נותק לאחר שחתמה על תצהיר בסמוך לאחר הלידה.
היא הוסיפה שאין ליצור או לאפשר אפליה בין שני הורי הקטינה וראוי שההורות שלהם כלפיה תיקבע באותה הדרך.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהמבקשת היא אימה של הקטינה, ופסקה לטובת ההורים הוצאות של 5,000 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד גיל עובדיה ליבוביץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד אביטל סבו-נבט
עו"ד אמילי דהן ויזמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.