מטחנת בשר החלה לעבוד בזמן שהעובד ניקה אותה והוא נאלץ לעבור ניתוח מורכב לחיבור שתי אצבעות שנחתכו. בית המשפט קבע כי בעלת המסעדה – שלא הדריכה, לא פיקחה ולא סיפקה אמצעי בטיחות – התרשלה
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-432 אלף שקל לצעיר בן 28 שידו "נטחנה" בזמן שניקה מטחנת בשר כשעבד כטבח במסעדה שבבעלות חברת "א.מ. דריקס". השופטת מיכל הירשפלד קבעה כי המסעדה לא סיפקה לתובע סביבת עבודה בטוחה, לא הדריכה אותו כיצד לעבוד עם המכונה בבטחה ולא דאגה לאמצעי בטיחות כמו גידור האזורים המסוכנים של המכונה או כפפות ברזל.
התאונה התרחשה ב-2015. התובע, אז בן 23, טחן בשר במטחנה ולאחר מכן נדרש לטענתו לנקות אותה. בזמן שהיד שלו הייתה בתוך המכונה היא התחילה פתאום לעבוד ויד ימין שלו נתקעה וממש "נטחנה". הוא ניסה לכבות את המכונה אבל לא הצליח עד שעובד ששמע אותו זועק מכאבים הגיע וניתק אותה מהחשמל.
התובע פונה מהמסעדה לבית החולים קפלן כשהיד שלו עדיין תקועה במכונה ובבית החולים חולצו ממנה שתי אצבעות שחוברו חזרה בניתוח מורכב.
בתביעה שהגיש ב-2016 הוא טען כי המסעדה התרשלה כיוון שלא סיפקה לו אמצעי בטיחות, לא דאגה למיגון המכונה, לא הדריכה אותו כיצד להשתמש בה בבטחה ולא וידאה שהיא בטוחה לשימוש אף שהייתה ישנה.
מטעם המסעדה נטען כי התובע אשם בתאונה כיוון שכל אחד אמור לדעת שצריך לנתק מכונה כזו מהחשמל לפני שמתחילים לנקות אותה. המסעדה טענה כי הפזיזות של התובע שוללת כל אחריות מצידה שכן גם אם הייתה מספקת לו את כל אמצעי הבטיחות האפשריים התאונה לא הייתה נמנעת.
לכל הפחות ביקשה המסעדה לייחס לתובע 80% מהאחריות כיוון שלטענתה הוא עבר הדרכה, עבד עם המכונה בעבר וידע שהוא חייב לנתק אותה לפני הניקוי.
לצפות שעובד יטעה
השופטת מיכל הירשפלד הבהירה כי במסגרת חובת הזהירות הרחבה והמוגברת שחלה על מעסיקים הם חייבים לדאוג לסביבת עבודה ושיטת עבודה בטוחה. כמו כן, עליהם לקחת בחשבון אפשרות שעובד יטעה וינהג בחוסר זהירות, ולדאוג לפיקוח ולאמצעי בטיחות, במיוחד כשהוא נדרש לעבוד עם מכונה שיוצרת סיכון משמעותי.
השופטת קבעה כי מהעדויות והראיות עולה שהמסעדה לא קיימה את חובותיה כלפי התובע. היא לא הציגה כל ראיה לכך שהנחתה אותו כיצד לעבוד עם המכונה בבטחה, הבהירה לו שהוא חייב לנתק אותה מהחשמל לפני הניקוי או פיקחה שהוא נשמע להוראותיה. למעשה, השופטת קבעה כי מעדותו המהימנה של התובע עלה כי מעולם לא ניתק אותה מהחשמל כיוון שלא הונחה לעשות זאת.
השופטת הוסיפה כי הנתבעת אף לא הציגה ראיות על מצב המכונה ומידת הבטיחות שלה כשמנגד עלה מהעדויות שהאזורים המסוכנים לא היו מגודרים ולא סופקו לתובע כפפות ברזל.
לאור זאת קבעה השופטת כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם גם אם טעה בשיקול הדעת, והנתבעת שהתרשלה אחראית למלוא הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה שבגינה נותר עם נכות.
סכום הפיצויים הכולל שנפסק לו לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי הועמד על 350 אלף שקל וזאת עבור אובדן כושר עבודה, הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה, הוצאות רפואיות ונסיעות. בנוסף חויבה הנתבעת בשכר טרחת עורך דין של 81,900 שקל והחזר הוצאות משפט.
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.