בימ"ש השלום חייב את ספקית העופות בפיצוי שני חקלאים שרכשו ממנה אלפי פרגיות. שופטי המחוזי קיבל את ערעורה, והסבירו שבימ"ש השלום הסתמך על חוות דעת מומחה שהתבססה על שמועות והנחות חסרות יסוד.
הפרשה התרחשה בפברואר 2010. שני מגדלי עופות רכשו כ-5,500 פרגיות להטלה מחברת "פרגיות ירושלים", המגדלת ומשווקת פרגיות להטלת ביצים. עבור כל פרגית הם שילמו 23.5 שקלים בתוספת מע"מ. זמן קצר לאחר שסופקו, גילו החקלאים שהפרגיות סובלות מבעיות בריאותיות קשות, שהתבטאו בשיעורי תמותה גבוהים ובהטלת ביצים מעטות.
לייעוץ בענייני נזיקין:
עו"ד דיני נזיקין
בימ"ש השלום בירושלים קיבל את תביעתם של שני החקלאים, וחייב את הנתבעת – "פרגיות ירושלים" – לפצות את אותם בכ-190,000 שקל בגין המחסור בביצים, החיסול המוקדם של הלהקה ועגמת נפש.
פסק הדין נשען ברובו על חוות דעת מומחה מטעמו, שהטיל את האחריות על "פרגיות ירושלים" וציין כי גם אם היא ידעה שתנאי הלולים אצל החקלאים אינם אידיאליים, היה עליה להזהירם מהתופעות שהיו ידועות כבר כמו תמותה גבוהה.
בעקבות פסק הדין, הגישה "פרגיות ירושלים" ערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים. הטיעון העיקרי שלה היה שהעובדות עליהן המומחה הסתמך לא הוכחו, והמומחה ניזון משמועות ולא מנתונים מוכחים. לכן, טענה המערערת, בימ"ש השלום שגה כשהתבסס רק על חוות דעת המומחה.
המשיבים תמכו בפסק הדין וביקשו שלא להתערב בו.
תמונה שונה לגמרי
השופטים נאוה בן-אור, משה יועד-הכהן וארנון דראל קיבלו את הערעור. לעמדתם, המומחה שעל חוות דעתו נשענה הכרעת בימ"ש השלום, כתב את חוות הדעת על סמך הנחות שלא היה להן יסוד בחומר הראיות והן "אינן מבוססות על דבר".
השופטים הסבירו שהמומחה יצא מנקודת הנחה שנעשה שינוי במבנה הגנטי של הפרגיות, ושהמערערת הייתה מודעת לאותו שינוי. בנוסף, המומחה הניח שבעקבות ארבעה או חמישה מקרים, ניתן ללמוד על פגם בכל להקת הפרגיות שנובע מהאימון שהן עברו לפני שנמכרו למשיבים.
השופטים הכריעו אחרת. לטעמם, מכלל הראיות עולה תמונה שונה לגמרי. המערערת סיפקה פרגיות למגדלים רבים אחרים, בלי בעיות ובלי תלונות, ולא הוכח בשום דרך שהמבנה הגנטי שוּנה לפני אספקת הפרגיות למשיבים, או המערערת ידעה על שינוי כזה.
מצד שני, המשיכו השופטים, הוכח שבמשקים של שני המשיבים הפרגיות גודלו בתנאים בעייתיים.
לפיכך, בסיכומו של דבר, הערעור התקבל. פסק דינו של בימ"ש השלום בוטל, ותביעתה של המערערת כלפי המשיב הראשון התקבלה והוא חויב בתשלום סכום השיקים שלא נפרעו – 58,864 שקל בתוספת ריבית והצמדה.
לא נפסקו הוצאות.
לקריאת הכתבה הקודמת על פסק דינו של בימ"ש השלום לחצו כאן.
לקריאת פסק הדיון של ביהמ"ש המחוזי לחצו כאן.
- ב"כ המערערת: עוה"ד יששכר בר-הלל ואלרן הניה
- ב"כ המשיבים: עו"ד דוד דהאן
* עו"ד דורון קמיר עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.