אדם ממוצא רוסי טען כי הקשיש הדמנטי הוא אביו הביולוגי. השופט דחה את טענת ההתיישנות שהעלו מיופי-הכוח של הקשיש: "שאלת בירור זהות אב יפה לכל גיל"
דרמה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: קשיש דמנטי יחויב לעבור בדיקת אבהות על-מנת לשלול או לאמת את הטענה שהוא אביו הביולוגי של אזרח זר, וזאת חרף התנגדות ילדיו – הממונים על ענייניו במסגרת ייפוי כוח מתמשך. "הצורך של צאצא לדעת את המקור הביולוגי שלו מהווה נדבך חיוני בהתחקות אחר שורשיו", נומק בפסק הדין עליו חתום סגן הנשיא שאול שוחט.
מבקש בדיקת האבהות בן ה-39 ואימו – שניהם לא יהודים המתגוררים ברוסיה – הגישו באפריל אשתקד את התביעה לבית המשפט למשפחה בתל אביב. טענתם המרכזית הייתה כי טרם עליית הקשיש לישראל, בשנת 1987, הוא ניהל עם האם קשר רומנטי שממנו נולד המבקש. האם סיפרה שהכירה את הקשיש ב-1983 במסגרת עבודתם בבית חולים ברוסיה, שם היא שימשה כאחות והוא כרופא. לדבריה היא הייתה רווקה והוא גרוש ולו שני ילדים.
בתביעה טען המבקש שהוא מעוניין לעלות לישראל מכוח חוק השבות כבן לאב יהודי, ומכאן הצורך בהוכחת הקשר הביולוגי שלו לאביו כטענתו. ילדיו של הקשיש, מיופי הכוח שלו מתוקף ייפוי כוח מתמשך שהופעל בשנת 2018 עקב הידרדרות במצבו הקוגניטיבי, ופועלים בשמו, התנגדו לבדיקת הרקמות. מן העבר השני, היועצת המשפטית לממשלה והאפוטרופוסית לדין שמונתה לקשיש השאירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
ביוני האחרון קבעה השופטת קרן גיל כי קיימות אינדיקציות רבות לכך שהקשיש הוא אכן אביו של המבקש, ולכן היא נעתרת לבקשת האחרון. על החלטה זו הגישו ילדי הקשיש את בקשת הערעור למחוזי בה טענו, בין היתר, שתביעת האבהות הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום-לב שכן למבקש אין כוונה אמיתית וכנה לעלות לארץ ישראל.
מאמי, אהוד ברק ניצח
בבסיס טענת ההתיישנות של מיופי-הכוח עמדה העובדה ש-15 שנה לפני הגשת התביעה פנה המבקש לאביו באופן אישי על-מנת שיכיר באבהותו עליו, אך נדחה. ואולם, השופט שוחט דחה את הטענה שלפיה חלוף השנים מאז, מבלי שהמבקש נקט בהליך משפטי לצורך הוכחת האבהות, מסכלת את תביעתו.
"ספק רב בעיניי אם כלל ניתן להעלות טענת שיהוי כלפי תביעה שעניינה קביעת סטאטוס", נימק השופט שוחט תוך שהבהיר כי אין הבדל לעניין זה בין תביעת אבהות המוגשת על-ידי קטין, לבין זו של בגיר. "שאלת בירור זהותו של אב יפה היא לכל גיל", צויין בפסק הדין.
מלבד האמירה העקרונית מצא השופט שוחט כי הלכה למעשה קיימת הצדקה מסוימת להשתהות בהגשת התביעה: חסרון כיס באותה תקופה, בה היה המבקש בגילאי העשרים המוקדמים, אשר מנע ממנו לנקוט בהליך הנוכחי.
בתוך כך השופט שוחט קבע שגם בהנחה שטענת מיופי-הכוח לפיה המבקש לא באמת רוצה לעלות ארצה נכונה, הרי שעצם הקלת העלייה עליו אם ירצה בכך בעתיד (בהנחה שהקשיש יוכר כאביו) מצדיקה להיעתר לבקשתו.
נימוק נוסף שהוביל את השופט שוחט לדחות את הערעור נגע לאינדיקציות שתמכו בכך שהקשיש והאם אכן ניהלו קשר רומנטי שממנו נולד המבקש. כך למשל, לבית המשפט הוגשה חלופת מכתבים משנות השמונים והתשעים בהם סיפר הקשיש לאם, בין היתר, על קליטתו כרופא בישראל ועל זכייתו של אהוד ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-1999, כשבמכתבים נרשמו כינויי חיבה.
בנסיבות הללו הורה השופט שוחט על דחיית הערעור וכפועל יוצא מכך על חיוב הקשיש בביצוע בדיקת האבהות. למבקש ואימו נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ המערערים (הקשיש וילדיו): עו"ד לירון סבן
- ב"כ המשיבים (המבקש ואימו): עו"ד נטלי דמסקי ועו"ד מריה דמסקי
עו"ד עדי חן, יו"ר (משותפת) פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה וירושה ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.