המדינה תשלם על רשלנות רפואית של צוות המחלקה האורתופדית בבית החולים הלל יפה שבחדרה, שהתבטאה במתיחה לא מדודה של הרגל שגרמה לקרע בעורק ופגיעה עצבית קשה
המדינה תשלם פיצויים של כ-1.35 מיליון שקלים לאישה בת 64 שהפכה משותקת אחרי ניתוח להחלפת מפרק בבית החולים הלל יפה שבחדרה. כך קבעה לאחרונה שופטת בית משפט השלום בקריות אלואז זערורה-עבדאלחלים בפסק דין בתביעת רשלנות רפואית במסגרתו נקבע כי הרשלנות התבטאה גם בהחלטה להאריך את רגלה של המנותחת יתר על המידה וגם בכך שלאחר הניתוח לא נשללה האפשרות להיווצרות קרע בעורק ופגיעה עצבית. הפיצויים ישולמו עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרה, התאמת דיור והוצאות.
התובעת סבלה ממום מולד בירך השמאלית וב-2013 החליטה לעבור ניתוח להחלפת המפרק. בתביעה שהגישה כשנתיים לאחר מכן נגד המדינה כבעלת בית החולים הלל יפה היא טענה כי כתוצאה מהניתוח הפכה משותקת ברגל מתחת לברך, וזאת בשל איחור באבחון קרע באחד מעורקי הרגל והתפתחות פגיעה עצבית קשה.
בהתבסס על חוות דעת רפואית טענה התובעת כי הצוות הרפואי התרשל בתכנון הניתוח ובמהלכו, כשבחרו להאריך את הגפה שלה מעבר ל-4 ס"מ. גם לאחר מכן, על אף שקריעת עורק בשל מתיחת גפה היא סיכון ידוע המתין הצוות 3 שעות עד שבדק את האזור וגילה את הפגיעה.
המדינה הכחישה רשלנות כלשהי או קשר בין התנהלות הרופאים לבין הנזקים של התובעת. לפי הנטען, הניתוח עבר ללא סיבוכים וכשהתגלה שהתובעת סובלת מחוסר זרימה בעורק ההשערה הייתה שפיתחה הפרעה זמנית בזרימת הדם (ספזמה) ולכן הוחלט להמתין עד שהדם ימשיך לזרום. כשהזרימה לא חודשה, הובן שמדובר בקרע בעורק.
נטען כי האבחנה הייתה סבירה בנסיבות, וכי הקרע נגרם כתוצאה משימוש במכשיר ניתוחי ומדובר בסיכון טבעי של ניתוח כזה. ההחלטה על מתיחת הרגל לאורך המסוים נעשתה בהתאם לראות עיניו של המנתח כיוון שאין כללים חד-משמעיים בנושא.
גישה לא הגיונית
אלא שלאחר בחינת עדויות המומחים מטעם שני הצדדים והרופאים שטיפלו בתובעת כמו גם המסמכים והמחקרים הרפואיים הרלוונטיים, קבעה השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים כי הייתה כאן רשלנות רפואית.
השופטת ציינה כי היא לא מקבלת את הטענה שהרשלנות התבטאה בהיעדר תכנון מספק של הניתוח. לטעמה, הרשלנות אירעה בשלב הניתוח עצמו ולאחריו.
ראשית, בהחלטה להאריך את הגפה של התובעת מעבר למידה המומלצת ומבלי לנקוט בפעולות שיכלו למנוע את הסיכון הידוע של קריעת עורק כתוצאה ממתיחה. בהקשר הזה השופטת דחתה את עמדת הנתבעת שלפיה אין כללים להארכה. גישה זו, קבעה, סותרת את הספרות המקצועית ואף לא הגיונית שכן לא ייתכן שאפשר למתוח רגל ללא הגבלה ובאופן בלתי מבוקר על אף הסיכון הידוע לקריעת עורק.
שנית, קבעה השופטת, הצוות התרשל כשלא ביצע בדיקת דופק בתום הניתוח ובהמשך הסתמך על אבחנה שגויה של הפרעת זרימה זמנית מבלי לשלול אפשרות לקיומו של קרע שפוטנציאל הנזק בגינו גדול יותר. התנהלות זו הובילה לעיכוב משמעותי בגילוי הקרע והפגיעה העצבית.
לאחר בדיקת הנזקים שנגרמו לתובעת שהפכה משותקת ולאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה פסקה לה השופטת פיצויים של 1,090,852 שקלים עבור הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרה והוצאות רפואיות, ניידות והתאמת דיור. לסכום זה יתווספו 260 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות משפט.
עו"ד אורלי לאש
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.