ברחוב הכי מפורסם בנהריה: אישה ובני משפחתה הלכו ברחוב הגעתון, ולפתע היא נתקלה באבן, נפלה ונגרמו לה חבלות קשות. העירייה ניסתה לערער את אמינות גרסתה, אך בית המשפט האמין לה ופסק לטובתה.
השופטת יעל ייטב מבית משפט השלום בירושלים קבעה באחרונה כי עיריית נהריה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה לשמור על בטיחות הולכי הרגל בתחומה, לאחר שאישה מבוגרת נתקלה באבן שהזדקרה כמספר סנטימטרים מעל המדרכה ברחוב הראשי בעיר. העירייה חויבה בפיצוי של כ-200 אלף שקל על נזקים והוצאות משפט.
בספטמבר 2011 האישה, אז כבת 68, התארחה עם משפחה בבית המלון קרלטון שבנהריה ולעת ערב יצאה החבורה לצאת לטיול לילי בשדרות הגעתון. ואולם, בעת חזרתם למלון האישה הרגישה שרגלה נתקלה באבן, ומיד לאחר מכן מצאה את עצמה שרועה על המדרכה, נאנקת מכאבים.
האישה פונתה לטיפול דחוף בבית החולים נהריה, שם נמצא כי היא שברה את הזרוע והכתף.
בחלוף 3 שנים מהאירוע, האישה הגישה תביעת נזיקין ובה טענה כי ריצוף המדרכה הקלוקל, עליו אחראית העירייה, הוא שגרם לנפילתה, לפציעותיה ולכל הסבל שנגרם לה. לתמיכה בטענותיה, התובעת צרפה תמונות של המקום והעידה את בני משפחתה שהיו עמה בתאונה.
עיריית נהריה הכחישה את האירוע כולו וטענה כי על אף שמדובר ברחוב מרכזי, "מעולם לא התקבלו כל רישומים על נפילת אנשים בשדרות הגעתון בשל מרצפת בולטת".
מנהל מחלקת כבישים ומדרכות שהעיד בשם העירייה הוסיף כי בזמן אמת לא התקבלה שום תלונה מהאישה ולאחר שערך בירור בנושא, הוא לא מצא ולו דיווח אחד על נפילה בגלל אבנים בגעתון ואף לא על תיקון אבן סוררת. כמו כן, לשיטתו, העדויות מטעם התובעת היו רצופות סתירות שכן כל אחת מהעדות העידה כי התאונה התרחשה במקום אחר.
סתירות לא מהותיות
אך השופטת יעל ייטב לא התרגשה מהסתירות בעדויות והסבירה כי הן נוגעות רק למיקום הנפילה, שאינו מהותי, לעומת השאלות המהותיות, לגביהן העדות ענו באופן זהה לגרסת התובעת.
באשר לטענה בדבר היעדר תיעוד על תלונות או על תיקון המפגע, השופטת סברה כי העובדה שהעד לא מצא את התיעוד שחיפש אינה מעידה על היעדר המפגע, אלא על היעדר תיעוד, כפי שלבסוף הוא הודה בהגינותו כשנחקר בחקירה הנגדית. לפיכך, ייתכן כי היו תלונות נוספות על אותה אבן בדיוק אך העירייה לא טיפלה בהן ולא תיעדה אותן.
לאחר דברים אלה השופטת מצאה כי התובעת הוכיחה את גרסתה לתאונה גם בעדויות וגם באמצעות התמונות שהציגה.
מכאן, השופטת דנה בחובה המוטלת על העירייה למנוע קיומם של מכשולים במדרכה – חובה שעיריית נהריה הפרה במקרה הנוכחי.
חוות הדעת הרפואית שהתובעת הגישה, לפיה היא סובלת מנכות רפואית בתחום האורתופדי בשיעור 25%, לא נסתרה על ידי הנתבעת ולפיכך השופטת פסקה לה בהתאם, פיצויים בסך למעלה מ-200 אלף שקל בגין נכות רפואית, כאב וסבל, עגמת נפש, הוצאות רפואית, שכ"ט עו"ד ועוד.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין דורון גנסין, עו"ד עמית גנסין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם דויטש, עו"ד חגית ברכה
עו"ד שירה פינקלשטיין
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.