מאמן כושר הכיר אישה בקנטרי שבו עבד והתפתחו בין השניים יחסי ידידות (לגרסתה, זוגיות). כביטחון להלוואה שנתן לה היא כתבה לפקודתו שיק על סך 40,000 שקל אך ביטלה אותו. תביעה שהגיש נגדה התקבלה
בבית משפט השלום ברחובות התקבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד ידידתו לשעבר. ההליך נפתח כשהאיש ביקש להפקיד שיק על סך 40,000 שקל אותו כתבה האישה לפקודתו, כביטחון להחזר הלוואה שנתן לה. הוא גילה שהיא ביטלה את השיק. בהליך היא טענה שסוכם שהיא תשיב את ההלוואה רק כשתסתדר כלכלית אך גרסתה קרסה והיא חויבה במלוא הסכום.
התובע סיפר שבשנת 2017 הכיר את הנתבעת בקאנטרי ביבנה בו עבד באותה תקופה כמאמן. לדבריו, הם הפכו לידידים טובים אך לא היו בני זוג.
לטענתו, בינואר 2019 הוא הלווה לנתבעת 40,000 שקל והבהיר לה כי עליה לפרוע את החוב בתוך חצי שנה. היא הסכימה וכביטחון רשמה לפקודתו שיק בגובה ההלוואה, שהתאריך הנקוב עליו הוא ספטמבר 2019.
לדבריו, במרץ 2020 ביקש את החזר ההלוואה ללא הועיל. בנסיבות אלה הוא הודיע לנתבעת כי ייאלץ לפדות את השיק. בתגובה, ביטלה הנתבעת את השיק והוא נאלץ לפנות להוצאה לפועל.
לאחר שהנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיק עברה התביעה לבית המשפט.
הנתבעת טענה שהתובע הציע לה את שירותיו כמאמן כושר ומאז נרקמו ביניהם יחסי חברות קרובים, שכללו גם יחסי אישות. לטענתה, היא הייתה היחידה ששילמה מכיסה על הבילויים המשותפים של השניים ועל רכישת מתנות שיועדו עבור התובע וילדיו, והתובע ניצל אותה.
לטענתה, כחלק מיחסים אלה, בשל מצבה הכלכלי, היא לוותה מהתובע סכומים שונים של כסף.
הנתבעת הדגישה כי כי לא סוכם בינה לבין התובע על תאריך ספציפי בו היה עליה להחזיר לתובע את ההלוואה. לשיטתה, הוסכם בין הצדדים כי התובע יוכל להפקיד את השיק רק כאשר מצבה הכלכלי ישתפר, מה שלא קרה עד עצם היום הזה.
הנתבעת הוסיפה כי נוכח מערכת היחסים הזוגית שהייתה בינה לבין התובע, האמינה לתומה כי אין מדובר בהלוואה.
תקופת זמן קצובה
הרשמת הבכירה נעמה פרס קיבלה את התביעה במלואה. היא קבעה שהנתבעת לא הוכיחה שהתנאי המוסכם להפקדת השיק היה רק לאחר שמצבה הכלכלי ישתפר.
היא ציינה שלפי עדות התובע, שהייתה מהימנה, הצדדים הסכימו על תקופת זמן קצובה לפירעון ההלוואה, שלא תעלה על חצי שנה, וזאת בשל צרכיו האישיים של התובע. ואכן, בחלוף חצי שנה ממועד מתן ההלוואה, ומשהתערערו היחסים בין הצדדים, דרש התובע מהנתבעת, מספר רב של פעמים, להחזיר לו את כספי ההלוואה, אך הנתבעת לא עשתה כן.
לאור זאת, הפקדת השיק על ידי התובע נעשתה כדין, שכן התנאי למסירת השיק היה כבטוחה לפירעון ההלוואה.
במקביל דחתה השופטת את טענות הנתבעת כי התובע ניצל אותה כספית ומינית. ״התרשמתי, כי הנתבעת רצתה להיות בקשר קרוב עם התובע וכי מתכונת הקשר כפי שהוכתבה על ידי התובע היה נוחה לה״, כתבה.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהתובע רשאי לחדש את הליכי ההוצאה לפועל לגביית השיק.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד זהבה סלמון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.