נדחתה תביעה לדמי תיווך אף שרוכש הדירה חתם על הסכם

בית המשפט שוכנע שהרוכש ידע על מכירת הדירה מהשוכרת שגרה בה, וכל מה שמנע ממנו להגיע אל המוכרים הוא הסכם בלעדיות שלהם עם המתווכת. בנסיבות אלה נקבע שהיא לא "הגורם היעיל בעסקה"

בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה כספית שהגישה מתווכת נגד רוכש דירה. המתווכת טענה שעבור שירותי התיווך מגיעים לה מהרוכש עשרות אלפי שקלים אשר מעולם לא שולמו לה. הרשם הבכיר יגאל ברק-עופר קבע שבשל היכרותו המוקדמת של הרוכש עם הדירה - דרך ידידה שלו ששכרה אותה - המתווכת לא זכאית לתשלום.

הנתבע, עולה מבריטניה שביקש לרכוש דירה עם מרפסת סוכה בארץ הקודש, שמע על הדירה נשוא התביעה דרך השוכרת, עמה היה מיודד. בשלב מסוים הוא גמר בלבו לקנות אותה אלא שבדרך לרכישתה הוא נתקל ב"מחסום" – הסכם תיווך בלעדי של בעלי הדירה עם מתווכת, לפיו כל התקשרות בנוגע לנכס תיעשה דרכה.

בלית ברירה, חתם הנתבע באפריל 2021 על הסכם התיווך. חודש וחצי לאחר מכן הוא רכש את הדירה תמורת 2.8 מיליון שקל. אלא שלאחר השלמת העסקה הוא התנער מחובתו לשלם דמי תיווך.

בתביעה שהגישה נגדו המתווכת במרץ אשתקד היא טענה כי היא הייתה הגורם היעיל בעסקה שכן ללא מעורבותה הרוכש לא יכול היה להגיע אל המוכרים. לטענתה, היא הציגה לו את הדירה, העבירה את הצעותיו למוכרים, תיווכה, שכנעה והביאה להתרחשות העסקה – ומכאן שהיא זכאית לדמי תיווך בסך 65,520 שקל.

הרוכש, לעומת זאת, כפר בהיותה של המתווכת "גורם יעיל". לדבריו, הוא נאלץ לחתום בעל כורחו על הסכם התיווך וזאת רק כדי שהיא לא תמנע ממנו גישה אל המוכרים, ובנסיבות אלה היא לא זכאית לתשלום.

רק איפשרה, לא יזמה

הרשם ברק-עופר הסביר שעל מנת שמתווך יהיה זכאי לדמי תיווך עליו להוכיח בין היתר שהוא היה הגורם היעיל בעסקה. בתוך כך עליו להוכיח שעצם קיומו של המפגש הראשוני בין הצדדים לעסקה - נעשה בזכותו.

מסקנת הרשם הייתה שהתובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה. לדבריו, כל שעשתה היה להסיר את המחסום שנוצר בין הנתבע למוכרי הדירה, מבלי שהמפגש הראשוני ביניהם בוצע באמצעותה.

"העובדה שהמתווך עומד כשומר סף בדרכו של הרוכש ליצור קשר עם המוכר, אין בה כדי להפוך את המתווך לגורם היעיל בעסקה", כתב הרשם. בהקשר לכך הוא הבהיר ש"פתיחת שערי המוכר בכדי לאפשר את מימוש הרצון, שכבר התגבש, לקידום העסקה, הוא הרכיב המשני ביצירת ההפגשה, שכן הוא רכיב מאפשר ולא רכיב יוזם".

הרכיב המהותי והדומיננטי הוא העברת המידע לרוכש בדבר אפשרות ביצוע העסקה, והנעת הרצון מצד הרוכש ליצור קשר עם המוכר.

בהתחשב בכך שהתובעת לא הייתה זו שהעבירה את המידע הראשוני לנתבע בעניין מכירת הדירה - סיכם הרשם -  היא אינה הגורם היעיל בקיום העסקה. בנסיבות אלה, החוק קובע שהיא לא זכאית לתשלום.

לאור זאת הרשם דחה את התביעה. עם זאת, לנוכח העובדה שהרוכש יצר כלפי המתווכת מצג שווא ממושך לפיו הוא מעוניין בשירותי התיווך שלה, ובהתחשב במאמצים שהיא השקיעה בתהליך הרכישה, הרשם התחשב בה וחייב אותה בהוצאות משפט נמוכות בסך אלף שקלים בלבד.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.