"ניצלה ועשקה אותי": עדות נדירה של מוריש תרמה לביטול צוואתו

במסגרת משפט שניהל המנוח נגד מי שלימים תטען כי הייתה זוגתו, אמר מפורשות מה הוא חושב עליה. לשופט זה הספיק כדי לפסול את צוואתו לטובתה

דרמה בבית המשפט למשפחה בבאר שבע: צוואת מנוח לטובת אישה מסוימת תבוטל על סמך עדות שנתן בבית המשפט עוד בחייו, לפיה היא ניצלה ועשקה אותו. אחרי מות המנוח ביקשה האישה לבטל צו ירושה שניתן לטובת ילדיו, ולקיים במקומו את צוואתו לטובתה, אלא שהשופט שי שמואל, על רקע העדות המטלטלת, קבע שהצוואה בטלה.

בין המבקשת למנוח היה קשר כלשהו, שטיבו שנוי במחלוקת: לטענתה היא הייתה זוגתו בעוד שני ילדיו, המשיבים, טענו שהיא בסך הכול הייתה עוזרת הבית שלו. מכל מקום, בשנת 2010 חתם המנוח על הסכם להעברת דירתו במתנה לאישה, במתנה וללא תמורה. בהמשך, ביולי 2011, הוא חתם על צוואה המנשלת את ילדיו לטובתה.

ואולם הגלגל החל להתהפך בשלהי 2015, אז בוטל הסכם המתנה בעקבות משפט שניהל המנוח נגד האישה. במסגרת אותו הליך העיד האיש שהמבקשת "ניצלה את מצוקתי הנפשית והפיזית. לאט לאט רכשה את אמוני ונתנה לי לחשוב שאין בעיה להעניק לה את הדירה במתנה, וכי המתנה תבוטל כל אימת שארצה. היא גזלה את כל כספי ורכושי ונשארתי חסר כול". בתוך כך הבהיר המנוח באותו הליך כי לא התקיימה זוגיות כלשהי בינו לבין האישה.

חמש שנים חלפו והגבר הלך לעולמו בגיל 94, מבלי שביטל את הצוואה. בנסיבות אלה האישה עתרה לבטל את צו הירושה לטובת ילדי המנוח, ולאשר במקומו את הצוואה לטובתה. את השיהוי בהגשת הבקשה נימקה, בין היתר, ב"אימת הטילים והמצב המתוח השורר" במדינה.

ילדי המנוח, לעומתה, טענו שיש להותיר את צו הירושה על כנו, בשל עדותו המפורשת של אביהם במשפט מ-2015 שאינה מותירה מקום לספק באשר לרצונו.

אין היגיון בצוואה

ואכן, השופט שמואל התרשם מעדותו החיה של המנוח כי רצונו האמיתי היה שלא להוריש את דירתו למבקשת, כפי שהחל לעשות עם ביטול הסכם המתנה. "אין זה שכיח כי עדותו של מנוח נמצאת בפני בית המשפט וביחס למבקשת קיום הצוואה, בה מוסר המנוח גרסתו, בעודו בחיים, במסגרתה שוטח ומפרט כיצד רכשה את אמונו, ניצלה את מצוקתו ולדבריו גזלה את רכושו, עדות שיש בה להשליך על המקרה שבפני", כתב.

לדברי השופט מעדות המנוח במשפט מ-2015 עולה בבירור שהוא נוצל ונעשק על-ידי המבקשת, וכן שהיה נתון תחת השפעתה, כך שהוא לא בהכרח הבין לאן נכנס כשחתם על הצוואה לטובתה. בנסיבות אלה קיבל השופט את טענת ילדיו לפיה הצוואה נערכה מחמת השפעה בלתי הוגנת מצד האישה.

לכך הוסיף השופט את ההערכה שהמנוח פשוט שכח לבטל את צוואתו, על רקע חלוף השנים וגילו המופלג. הוא הדגיש שאין היגיון בכך שמצד אחד המנוח ישקיע משאבים בלתי מבוטלים וינהל משפט לצורך ביטול הסכם המתנה, ומן העבר השני לא ינקוט בפעולה פשוטה וקלה לביצוע כמו ביטול צוואה.

לצד זאת הבהיר השופט שלעמדתו אין זה משנה אם המנוח אכן שכח או לא שכח מהצוואה, שכן לאור הסלידה שהביע כלפיה במסגרת התביעה ביניהם, בחירתו להוריש לה את דירתו לא הגיונית.

אשר על כן השופט דחה את הבקשה, הטיל על האישה 30,000 שקל הוצאות משפט, והותיר את צו הירושה על כנו.

• שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.