נוסעת בטיסת "קונטיננטל איירליינס" לארה"ב קמה כדי לאפשר לנוסע לשוב אל כיסאו ונחבלה. ביהמ"ש סבר שחברת התעופה התרשלה והטילה עליה אחריות מלאה לנזקי הנוסעת.
מטוס "קונטיננטל איירלינס" עמד לצאת לדרך מישראל לארה"ב. ההכנות האחרונות הושלמו, הנוסעים התבקשו לשבת במקומותיהם, וכך עשתה גם אישה אחת, ספרנית בשנות ה-50 לחייה. בעודה ממתינה במקומה, חזר מהשירותים הנוסע שישב לצדה, והיא נאלצה לקום כדי לאפשר לו לשוב אל כיסאו.
לייעוץ בנושא נזקי גוף
ניתן לפנות ל - עורך דין נזיקין
לרוע המזל, בדיוק באותו רגע החל המטוס לנסוע. האישה נפלה בפתאומיות ונחבלה בברך. כשהגיעה לארה"ב, האישה התלוננה נגד חברת התעופה ואחר כך פנתה לבית חולים, שם ברכה קובעה והיא קיבלה תרופות.
בעקבות המקרה, שאירע ב-2007, הגישה האישה הגישה בבימ"ש השלום בתל אביב תביעה לפיצויים נגד חברת התעופה.
הדין הרלוונטי למקרה היה אמנת ורשה, שאומצה לחוק הישראלי. האמנה מטילה אחריות כמעט מוחלטת על חברת התעופה אם התאונה שגרמה לנזק אירעה בתוך כלי הטיס או תוך כדי עליה לתוכו או ירידה ממנו.
עם זאת, האחריות אינה מוחלטת ולחברת התעופה יש הזדמנות להוכיח שלא התרשלה או שהנוסע הוא שאחראי לתאונה.
טענתה המרכזית של הנתבעת הייתה שלא קרה שום דבר לא-רגיל או בלתי צפוי שיצדיק להטיל עליה את האחריות לנזקי התובעת. היא הוסיפה, שהתובעת צריכה לשאת במלוא האשמה לתאונה משום שבחרה לעמוד על אף שהנוסעים קיבלו הוראה לשבת והתבשרו שהמטוס צפוי להתחיל בתנועה. הנתבעת הביאה דוגמאות למקרים דומים, לשיטתה, שבהם אנשים נפלו במטוס ונקבע שחברת התעופה לא אחראית.
"מה ציפתה הנתבעת?"
השופט רמי חיימוביץ קיבל את גרסת התובעת לאחר שהתרשם שעדותה הייתה אמינה ועקבית. מנגד, ציין השופט, הנתבעת לא הציגה גרסה משלה למקרה עצמו והעדה מטעמה – מנהלת החברה בישראל – לא נכחה באירוע והעידה על נהלים כלליים, שדווקא חיזקו את גרסת התובעת.
השופט הבהיר שהדוגמאות שהביאה הנתבעת לא מתאימות לעניין, שכן כאן התאונה התרחשה בשל גורם חיצוני לתובעת (תזוזת המטוס), ואילו במקרים ההם התאונות אירעו "ללא מעורבות או תזוזה של המטוס".
גם הטענה בדבר אשמת התובעת נדחתה. השופט הסביר: "התובעת נעמדה כדי לפנות את הדרך לנוסע אחר. מה ציפתה הנתבעת? כי התובעת תאחז בקרנות הכיסא ותותיר את הנוסע שיצא לשירותים עומד בלא שיוכל לשוב למקומו? התובעת נהגה בנסיבות העניין ככל אדם סביר ואין מקום ליחס לה אשם תורם כלשהי".
בנוסף, השופט הצביע על כך שהנתבעת לא הוכיחה היעדר רשלנות מצדה. אדרבא, הנתבעת כלל לא ערכה בירור של המקרה, לא תחקרה את צוות המטוס ולא נקטה בשום פעולה שמוביל סביר היה נוקט כאשר נודע לו על פציעת נוסע במהלך טיסה.
השופט קיבל את עמדת מומחה מטעם ביהמ"ש שהעריך כי התאונה גרמה לה לנכות בשיעור של 10% בשל אי יציבות בברך, ובסופו של דבר התביעה התקבלה ונקבע כי הנתבעת תפצה את התובעת בסך של כ-92,000 שקל, בין היתר בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות לעתיד ועזרה חיצונית. הנתבע גם תישא בשכ"ט עו"ד בסך 22,000 שקל ו-7,500 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד קרינסקי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רזיאל, עו"ד לוטטי
* עו"ד דותן לינדנברג עוסק בתחום הנזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.